תגובה ל: תגובה ל: תגובה ל: תגובה ל: תגובה ל: גמלתהו טוב ולא רע שנכתבה ב15:48:53 30.03.2005
"בסוטה, הגבר מועל באימון, נכון, אבל איפה זה כתוב בפרשת סוטה? מי עובר תהליך משפיל, הגבר או האישה? ואל תשכח שלכבוד הסוטה חיברו מסכת שלמה הכוללת גם "כל המלמד ביתו תורה כאילו לומדה תיפלות" ובדוק שם מה זה תיפלות.
היכן כתוב שהגבר חייב בכבוד האישה? מי שנושא 2 ,3, או 10 נשים יש לו כבוד לאישה?" - אולי כן, אתה מניח שלא... אתה שוכח למשל את יעקב שלו היו 4 נשים והוא עבד בשבילן, הגן עליהן, דאג להן ולקבורתן...
"ואם האשה חיבת לבצע 5 פעולות לפי הרמבם ואם לא מכין אותו בשוט, זה כבוד לאישה?" - מה עם מה שהבעל חייב? לזון ולפרנס אותה ואת ילדיהם זה כבר מספיק עבודה - ואלו לא כל חובותיו...
"אשמח לקבל דוגמאות ששניהם עובדים. בימינו יש אבל בזמנם? רק עבדה בשדה [מה...?!!!] ושירתה בעלה" - לא ראיתי שום מקום בו מוזכר שהאישה עובדת בשדה, לעומת זאת הגבר מוזכר פעמים רבות בהקשר זה. כאשר מוזכרות נשים רועות (בסיפור יעקב ורחל, בנות יתרו) הפרשנים קופצים ישר להסביר את המאורע התמוה. בנוסף הבעל שירת את אשתו לא פחות מאשר להיפך, ועליו גם חלו דינים אחרים כמו הליכה לצבא וכדו'.
"זקני ארץ, נכון מדובר באנשים חכמים פנסיונרים שיושבים בככר העיר, והבעל המדובר בא לספר שבחי אישתו כי הרי לו יש זמן בשפע. שכאמור מספיקה לעשות ב-24 שעות מה שהוא לא היה מספיק ב-48 שעות" - לא כתוב בשום מקום שהבעל בא לשער לספר לפנסיונרים על מעללי אישתו. לעומת זאת 'נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ" - גם בעלה נודע ולא רק היא, גם על מעלליו יש מה לספר, הוא שופט עם חכמי עירו בשער - מדובר בזקנים בחכמתם, שמצידי (וגם חז"ל אומרים זאת) יכולים להיות בני 20 אבל הם חכמי העיר, ולכן נקראים זקנים.
אבל הדבר הכי חשוב שצריך לשים אליו לב - ומשום מה כולם העדיפו להתעלם ממנו - הוא הפסוק הראשון: "אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה". פסוק זה אומר לנו במפורש כי זוהי לא הנורמה החברתית שהיתה נהוגה באותם הימים, אלא מודל של אישה שכמוהו א"א למצוא ומחירו רב - ואת זאת אומר שלמה - 1000 נשים, להזכירכם... אז, ב-ר-ו-ר - שמה שמנסים להוציא מפרק זה כל מיני מחקרים הוא על השוביניזם באותה התקופה, אבל חבל על הניסיון.