תגובה על: חכמה, בינה, דעת ויצירה

מאת: עמית מ

אל:

השורש י.ד.ע. בדרך כלל מתקשר במקרא לחיבור. כמו בפסוק "והאדם ידע את חוה אשתו". כמו שאני מבין דעה זה היכולת מיוחדת של האדם להתחבר להוויה שנתפסה אצלו קודם על ידי החכמה והבינה.
ומעין דבר זה שמעתי מהרב אלון על הפסוק - "... ומשפטים בל ידעום הללוי-ה" . גם לגויים יש ספרי חוקים ומשפטים אבל הללו לא יודעים להתחבר אליהם. כלום ראית שופט גוי שרוקד עם ספר החוקים שלו כמו יהודי הרוקד עם ספר תורה?

וגם בספר "על תשובה" של הרב סולוביצ'יק במאמר "היחס בין תשובה לבחירה חופשית" מצאתי כעין זה ודברי הרב שם מנוסחים בצורה מתוקה. אצטט קצת מדבריו: "... פירושו של 'לידע' הוא לדעתי, כי אמונתנו במציאות ה' תיעשה להכרה תמידית, מתמדת במציאות אלקים, הכרה שאין בה לעולם הסח הדעת..." (מומלץ לעיין בפנים)