נכתב ב: 20:38:05 11.02.2006, כתוספת/תגובה ל: מאמר על: צרעה , צרעת (וסודות הריפוי)
מספרת אגדה ערבית עתיקה :
בימות הגשמים האדם והבהמה רועדים ומצפים למרחבי מרעה.
והנה קם אללה בחסדו הגדול ומוריד להם מן השמים שלוש גחלים:
גחלת ראשונה - גחלת האויר. יורדת בשבעה בשבט, ומחממת את האויר.
בארבע-עשר בשבט יוריד אללה מן השמים גחלת שניה - גחלת המים.
עם הורדתה יתחממו המים, ייכנסו לעצים ויחזירום לפריחתם ולפריים.
מונה האכר עוד שבעה ימים, ואז מוריד אללה את הגחלת השלישית - גחלת הארץ.
אז תתחמם האדמה ותתכסה בדשא רך.
אמר רב האי גאון:
נראים הדברים שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילן,
שהוא קרוב ליום" הגחלת השניה" שקוראים אותו בלשון ישמעאל "אלג'מרה אלת'אניה"
ובו מתלחלחין עצי אילנות ומתחילין לשתות והוא קרוב לט"ו בשבט של תקופה,
ובדין הוא שיהא ראש השנה לאילן.
הגיאוגרף הערבי קאזוויני (מאה שלוש עשרה) מביא בקוסמוגראפיה שלו
כי ממחרת הגחלת השניה, בחמישה עשר בשבט, שותלים בארץ ורדים, יסמינים ונרקיסים.
מתוך : יום טוב לוינסקי, ספר המועדים
עוד בעניין ראו ב: טבע וונוף במורשת ישראל – נוגה הראובני