תגובה על: שר של ים

מאת: נריה

אל:

שלום אביתר,

אני לא יודע עד כמה מה שאתה כותב מדוייק בכל מקרה בנוגע לרהב אני דיי בטוח שזה לא מדוייק.

רהב - פירוש המילה הוא "גודל לבב, גאווה". בספר ישעיה, ל', ז', מכונה ממלכת מצרים בשם "רהב", ככל הנראה בשל גודל הלב וגאוותם - "וּמִצְרַיִם, הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ; לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת, רַהַב הֵם שָׁבֶת." מתוך זה הפך המושג 'רהב', לכינוי ולמשל על מצרים במקומות אחרים בתנ"ך. למשל - "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי-עֹז, זְרוֹעַ יְהוָה-עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם, דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין." (ישעיהו נא, ט'). עכשיו אם תשאל מי זה התנין - זה משל לפרעה כמו שנאמר ביחזקאל כ"ט ג': "הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, הַתַּנִּים הַגָּדוֹל, הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו, אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי, וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי.". הפסוק הזה בישעיהו לא מדבר על מפלצות מיתיות, תקרא גם את ההקשר, אלא על שיבה לארץ "ופדויי יְהוָה יְשׁוּבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה". הכוונה כאן היא שכמו שבימי קדם אלוהים הכניע את מצרים ופרעה כך הוא יחזיר את עמו לציון.
כך למשל המילה רהב ככינוי למצרים מופיעה בעוד מקומות במקרא למשל בתהילים פ"ז: "אַזְכִּיר, רַהַב וּבָבֶל-- לְיֹדְעָי: הִנֵּה פְלֶשֶׁת וְצֹר עִם-כּוּשׁ; זֶה, יֻלַּד-שָׁם."
גם באיוב י"ב הכוונה היא למצרים בזמן יציאת מצרים וחציית ים סוף.. "בְּכֹחוֹ, רָגַע הַיָּם; וּבִתְבוּנָתוֹ, מָחַץ רָהַב."