קוד: רהב= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: עדינו העצני
אל: adinohaezni @ gmail.com
כך אומר הפסוק בישעיהו נא9: "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ יְקֹוָק עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין
"
וכך מפרש זאת רד"ק:
"
עורי - רהב, זה מצרים, וכן אזכיר רהב ובבל, ואמר "המחצבת", שהכה אותם בעשר מכות.
מחוללת - מגזרת "חיל כיולדה".
תנין - זה פרעה, וכן אמר התנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו".
כלומר: הוא מצטט את הפסוקים,שבהם מכונה מצרים "רהב" ו"תנין". לפי דבריו, כל המאמר מתייחס ליציאת מצרים.
גם המפרשים המסורתיים האחרים (מצודת דוד ומלבי"ם) מסבירים כן.
וכך אנו מוצאים באיוב ט13: "אֱלוֹהַּ לֹא יָשִׁיב אַפּוֹ תחתו[תַּחְתָּיו] שָׁחֲחוּ עֹזְרֵי רָהַב
".
שם מסבירים זאת המפרשים מלשון התרברבות, כלומר גאוה, שעוזרי השלטון שהוא גאה, ישחחו תחתיו. כאן קשה מאד לתאר קשר למצרים או לשר הים.
לעומת זה אנו מוצאים באיוב כו12: "בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם ובתובנתו[וּבִתְבוּנָתוֹ] מָחַץ רָהַב
"
כאן אנו מוצאים לכאורה קשר ישיר לבריאת העולם, שה' מחץ את רהב.
אמנם הלשון תמוהה לכאורה, שכן הרגעת הים היא על ידי כח, ואילו מחיצתו של רהב היא בתבונה. לכאורה היה צריך להיות כתוב להיפך. פעולת ההרגעה קשורה לתבונה, ופעולת המחץ קשורה לכח. היינו שישנה שייכות של פעולה שכלית למחיצת רהב.
וכך אומר הפסוק בתהלים מ5: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יְקֹוָק מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב
" - הרהבים הינם היפך מהביטחון בה'.
כך אומר הפסוק בישעיהו ג5: "וְנִגַּשׂ הָעָם אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד
" - היינו שרהב משמש שוב כלשון גאווה.
המילה כאן לכאורה משותפת. המצרים מכונים רהב בגלל גאוותם. השלטון מכונה רהב בגלל גאוותו.
איזה גאווה נמחצה על ידי הבורא בבריאת העולם על ידי תבונה?
כך אומר הפסוק בבראשית א6-7: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן
".
אנו מוצאים כאן לשון כפולה: ויאמר אלהים... ויעש אלהים.
היינו שהייתה כאן פעולה כפולה. פעולת העשייה פעולה של כח. פעולת הדיבור היא תבונית.
החלוקה בין המים מעל ומתחת לרקיע, מראה על פחיתות. היפך מגאווה.
בוצעה כאן פעולה כפולה: עשיית הרקיע, וחלוקת המים.
ההבדלה, שהמעיטה את המים, נעשתה על ידי הדיבור. הרקיע נעשה בפועל.