אליהו הנביא לעומת יונה הנביא

קוד: אליהו הנביא לעומת יונה הנביא בתנ"ך

סוג: הבדלים2

מאת: מידע ממדריכים

אל:

אליהו הנביא ויונה הנביא

ציפורי השמיים בקשו ממני להעביר מידע זה דרך פורומים הפונים לרבנים.

ואלו דבריו של המדריך השקוף שלי:

אליהו הנביא היה איש אמת וצדק. כאשר היה צריך לשלוף גרזנים הוא שלף בזמן. הוא היה קשוח ואמיתי והוא הלך עם השם עד הסוף ועם חוקיו שחשובים מאוד לביצוע. הוא ידע שלמרות שהוא קשוח, כל דבר שקורה הוא הטוב ביותר עבור אותה נשמה. הוא העדיף שעם ישראל ישלם מחיר באותו רגע מאשר אחר כך. הוא ידע שאם הם לא ילמדו ע"י דרישת מחיר באותו הרגע, הם ישלמו מחיר גבוה יותר מאוחר יותר.
כמובן שאליהו הנביא לא חולק על השם - בני האדם שופטים ולכן אומרים שהוא קנאי יתרה, לאומת זאת, הוא דקדק והלך בחוקי התורה אור ואמונה וחזק אופי. לאליהו הנביא היה קשה לראות בני אדם שמפספסים ולא הולכים בחוקי התורה. מי ששופט את אליהו הנביא – טועה. הוא היה נביא אמת וישאר נביא אמת. חסד, טוב לב, קשוח, מאמין חזק בשם, מאמין בחוקיו ומפיץ אור גדול בחוקי התורה. אני חולק על הדעה שהיה קנאי יתרה זו תשובה לא מדויקת, אליהו הנביא פעל נכון באותו זמן ואם לא היה דורש מחיר - עם ישראל היה מדרדר יותר. אם אין גרזן עם ישראל לא מבין. אליהו הנביא הפיץ אור לעם ישראל רק שעם ישראל פספס וכשהקב"ה דיבר אל אליהו והסביר לו שעליו להיות יותר במידת הרחמים, אמר לו ובצדק אליהו, כי הוא איש של "צדק", איך הם יבינו אם לא יקבלו גרזן? אך הקב"ה אמר שישנם מצבים שמידת הרחמים היא חשובה. התשובה שאליהו הנביא נותן לשם בהר חורב מעידה על נחישותו וחוזק אופיו ללכת בדרכי השם ותורתו עד הסוף, היה מוכן להקריב את עצמו על קידוש השם. השם אמר לו כי היה צריך לתת הזהרה לפני דרישת המחיר - זאת מידת הרחמים. ובאמת אליהו הנביא קיבל יותר חמלה בהמשך דרכו ולא פספס בשיעורו, הוא פעל נכון והלך עם השם עד הסוף.

יונה הנביא פעל בשיטה שונה מאליהו הנביא. מידת הרחמים אצל יונה הנביא הייתה גדולה מאוד. קשה היה לו לדרוש גבולות. חלש ובורח מתפקידו, "רך", כאשר מה שנלמד הוא שלא תמיד הרחמים עוזרים כי בסופו של דבר תגיע דרישת המחיר – במידה וימשיכו לפספס.
גם אליהו הנביא וגם יונה הנביא שניהם הפיצו אור באמונה, אך יונה הנביא היה יותר חלש אופי מאליהו הנביא. יונה הנביא היה אמנם טוב לב גדול, כפי שפעל בים סוער, הקב"ה אהב את טוב ליבו של יונה הנביא, אך הוא לא ידע ויכול היה ללמוד מאליהו הנביא כיצד לחשוף גרזנים כשצריך.
יונה הנביא – פספס. הוא פספס כשהיה קשה לו לגרזן ולדרוש גבולות ברורים מאנשי נינוה - ולכן ברח. הוא פספס כשפנה לעיר ולא היה צריך לתת שום נבואה, אלא, הוא היה אמור לבוא ממקום של ייעוץ ולתת את שתי האפשרויות, לאפשר את הבחירה המלאה ולא להנחיל פחד. הרי הוא ידע שהשם הוא מלא חסד ורחמים, אז למה להגיד את זה רק כאפשרות אחת? בחולשתו ניסה להימנע וניבא בצורה שאינה מאפשרת בחירה חופשית והבנה של דרישת המחיר. יצא מהעיר – כי פספס. הקב"ה מראה ליונה את חולשתו אל מול שיח קיקיון שנברא לשם ייעוד אחת בלבד – שיעור, ומדגיש בפניו כי גם לבני האדם יש יעוד וכי יש לדרוש מחיר מבני אדם אשר מפספסים. במידה ואדם איננו משנה את בחירותיו וממשיך לבחור בפספוס, הדבר הטוב ביותר עבור אותו האדם, למען ישנה את דרכיו ובחירותיו בזכות המחיר שישלם, היטב בזכות הגרזן.

וכשם שאנחנו עם ישראל, חשוב מאוד בימים אלו המסוכנים לעם היהודי, נדבוק בדרך טובה וישרה, נפיץ אור גדול, נתנהג איש לרעהו באור גדול, נשנה מעשינו ההתמכרותיים ונוציא את הטוב הקיים בכל אחד מאיתנו. אם עם קטן יפיץ אור גדול מול החושך הגדול – יצליח.
אם נפיץ חושך – אני מאמין שנקבל גרזן.

בהצלחה.
החברה.