תגובה ל: גבעת המורֶה שנכתבה ב22:14:09 23.05.2005
לטעמי העניין פשוט. מדובר בפסוק מתהילים, שלאשתורי הפרחי אין זכויות יוצרים עליו. פרק פט בתהילים הוא שיר לה' על חסדו ונפלאותיו, על הבריאה הנפלאה מעשה ידיו ככתוב:
אַתָּה מוֹשֵׁל, בְּגֵאוּת הַיָּם; בְּשׂוֹא גַלָּיו, אַתָּה תְשַׁבְּחֵם...
יְהוָה, אֱלֹהֵי צְבָאוֹת--מִי-כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ; וֶאֱמוּנָתְךָ, סְבִיבוֹתֶיךָ.
י אַתָּה מוֹשֵׁל, בְּגֵאוּת הַיָּם; בְּשׂוֹא גַלָּיו, אַתָּה תְשַׁבְּחֵם.
יא אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב; בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ, פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶיךָ.
יב לְךָ שָׁמַיִם, אַף-לְךָ אָרֶץ; תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ, אַתָּה יְסַדְתָּם.
יג צָפוֹן וְיָמִין, אַתָּה בְרָאתָם; תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן, בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ.
אני מניח שאשתורי הפרחי , שטייל בארץ ישראל, נזדמן
לארץ הגליל - [אני מעריך שהיה זה באזור הגליל התחתון, באזור קרני חיטין - בדרך לעיר הקודש טבריה ], וכשפניו למזרח , ראה מימין לו [ מדרום] את התבור , ומשמאל לו - מצפון, את הדרת החרמון המושלג . בראותו את יפי הטבע והבריאה, את הכיפה המושלגת [סביר שזה המראה שהפעים אותו]של החרמון ואת הכיפה המעוגלת של התבור המזהה אותו בוודאות ממקומות רבים בגליל, התפעמה רוחו ופסוקי תהילים רלבנטיים
עלו על דל שפתיו, ובכללם הפסוק הנ"ל.
הפסוק עצמו - תהילים פט מתחלק ל- 2 חלקים מקבילים [הקבלה הפוכה]. הצפון מקביל לחרמון, התבור - לדרום.
זהו סגנון שירי ["תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן, בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ."] ואין להתפלא על החזרה [צפון=חרמון, תבור=דרום].
מכל מקום, רק מראה החרמון האמיתי - יש להניח המושלג
- יכל לגרום לו התפעמות זאת ולא איזה "חרמון קטן" ע"י גבעת המורה.