קוד: פתח - פה בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
משלי יז19: "אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר".
אראל מפרש: מגביה פתח דלתו, במשל לגאווה:
אני נוטה לפרש: מגביה פתח לבו, או יותר מדויק – פתח פיו, שהרי הפה בא פעמים רבות בסמוך למילה פתח. וגם כאן המשמע הוא גאווה, במקביל לפסוק "לפני שבר יגבה לב איש", שבמאמרו של אראל.
עתה, על סמך פירוש זה ניתן ליצור דרש נחמד על הפסוק הידוע:
בראשית ד7: "הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו".
כלומר: לפתח הפה יש סכנה של חטא לשון הרע ועל-כן "שמור פתחי פיך"!
הוספה:
גם התמונה לא עברה וגם אני רואה שאראל הציע גם את פירושי לפסוק שלמעלה במאמר המלא:
http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-17-19.html
נותר אם כך רק הדרש על בראשית ולכן אני משאיר את המאמר.