קוד: עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: מורה לתורה משה דין
אל: daian1 @ 013.net
(יא) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְהֹוָה מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם:
האלהים [הקטן] ניסה את אברהם כמבחן לפני האלהים הגדול יהוה צבאות שמו
האלהים ניסה את אברהם בעבור אלהי האלהים הוא יהוה צבאות אלהי ישראל הוא הגבוה בגבוהים לאמור אלהי האלהים
[בעולם יש הרבה אנשי אלהים הדבקים בערכים הרוחנים הגבוהים שלהם אך בני ישראל אמורים להיות עבדי-יהוה אלהי האלהים]
ככתוב בספר קהלת פרק ה (ז) אִם עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה אַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם:
כי האלהים של כל איש ואיש עורך לו נסיונות עד שהאדם מגיע לאלהי האלהים הוא יהוה צבאות שמו
השר משטמה השטן גם הוא מלאך אלהים בשמים אשר ניסה את איוב הצדיק הוא גם ניסה את אברהם
[עקידת יצחק]
[שנת 2003]
(יט) ויהי בשבוע השביעי בשנה הראשונה בחודש הראשון ליובל ההוא בשנים עשר יום בחודש הזה נדברו בשמים דברים אחדים על אודות אברהם. (כ) ויאמרו כי נאמנה רוחו בכל אשר ידבר ה' אתו, וכי יאהב אותו ונכון לבו בכל פגע. (כא) ויבוא השר משטמה ויאמר לפני האלוהים, הנה אברהם אוהב ומוקיר את בנו יצחק מכל. (כב) אמור אליו להקריב אותו לעולה על המזבח, וראה תראה אם יעשה את הדבר הזה, למען תדע אם נאמנה רוחו בכל אשר תנסהו. (כג) ואלוהים ידע כי נאמנה רוח אברהם בכל הפגעים אשר הביא עליו, כי נסה אותו בעושר המלכים ואחרי כן באשתו בהלקחה ממנו. (כד) ואחרי כן בישמעאל והגר אמתו בשלחו אותם, ובכל אשר נסהו מצא את לבבו נאמן לפניו. (כה) ולא המרה את רוחו ולא אחר לעשותו כי היה נאמן ואת ה' אהב.
[המשך בפרק יח]
(א) ויאמר ה' אל אברהם לאמור: אברהם, ויאמר הנני. (ב) ויאמר אליו קח את בנך האהוב את יצחק, ולך לך אל הר גבוה והעלהו על אחד ההרים אשר אומר אליך.
(ג) וישכם משם בבוקר, ויחבוש את אתונו, ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו, ויבקע עצי עולה, וילך אל המקום בשלושה ימים וירא את המקום מרחוק. (ד) ויבוא אל באר מים, ויאמר אל נעריו שבו לכם פה עם האתון, ואני והילד נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם.
(ה) ויקח את עצי העולה וישם על שכם יצחק בנו, ויקח בידו את האש ואת המאכלת, וילכו שניהם יחדו עד המקום ההוא. (ו) ויאמר יצחק אל אביו, ויאמר: אבי, ויאמר: הנני בני. ויאמר: הנה המאכלת והעצים, ואיה השה לעולה, אבי. (ז) ויאמר: אלוהים יראה לו שה לעולה בני. ויבוא עד מקום הר האלוהים. (ח) ויבן מזבח ויערוך את העצים על המזבח, וישא את יצחק בנו וישימהו על העצים ממעל למזבח. (ט) וישלח את ידו לקחת את המאכלת לשחוט את יצחק בנו.
(י) ואנוכי עומד לפניו ולפני השר משטמה, ויאמר ה': אמור אליו לבל ישלח ידו אל הילד ואל יעש לו מאומה, כי ידעתי כי ירא אלוהים הוא. (יא) ואקרא אליו מן השמים ואומר אליו: אברהם אברהם, ויחרד ויאמר הנני. (יב) ויאמר אליו: אל תשלח ידך אל הילד ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה, ולא חשכת את בנך את בכורך ממני.
(יג) וכלימה כסתה את פני משטמה השר.
ובספר מיכה פרק ז כתוב
(ח) אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ יְהֹוָה אוֹר לִי:
(ט) זַעַף יְהֹוָה אֶשָּׂא כִּי חָטָאתִי לוֹ עַד אֲשֶׁר יָרִיב רִיבִי וְעָשָׂה מִשְׁפָּטִי יוֹצִיאֵנִי לָאוֹר אֶרְאֶה בְּצִדְקָתוֹ: [בתום מבחן העקדה]
(י) וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּהָ בוּשָׁה הָאֹמְרָה אֵלַי אַיּוֹ יְהֹוָה אֱלֹהָיִךְ עֵינַי תִּרְאֶינָּה בָּהּ עַתָּה תִּהְיֶה לְמִרְמָס כְּטִיט חוּצוֹת:
ספר תהילים פרק מב
(א) לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח:
(ב) כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים:
(ג) צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים:
(ד) הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ:
(ה) אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג:
(ו) מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו:
(ז) אֶלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר:
(ח) תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ:
(ט) יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי:
(י) אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב:
(יא) בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ:
(יב) מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי:
--
מורה לתורה משה דַיָּן