תשע פעמים בא הצירוף "עם הארץ" במקרא. מיהו או מהו "עם הארץ"?
האם הכוונה למעמד החברתי הנמוך, פשוטי העם? או אולי כלל האזרחים?
בבר' כג 12-13 "עם הארץ" פירושו החיתים, תושבי חברון, בניגוד לאברהם שהוא גר-תושב.
בבר' מב 6, הכוונה למצרים, בניגוד לבני יעקב.
בבמד' יד 9 הכוונה לכנענים שהם אדוני הארץ, בניגוד לבני ישראל (השווה: במד' יג 28 – "העם היושב בארץ").
בשמ' ה 5 קורא פרעה לעברים, התושבים הזרים, "עם הארץ".
כך גם בעז' (ג 3, ד 4, ט 1, 2, 11) ובנחמ' (ט 30, י 29, 31, 32), שם הם נקראים "עמי הארץ" או "עמי הארצות".
בויק', מל"ב, בירמ', ביחז', בחגי ובזכר' "עם הארץ" (בני ישראל) "נוגדים" את המעמדות העליונים, אך לא כל מעמד אחר.
בויק' ד ישנה הבחנה בין מקריבי קרבנות החטאת:
פסוק 3 – הכוהן המשיח,
פסוק 13 – כל עדת ישראל,
פסוק 22 – הנשיא,
פסוק 27 – כל אחד מבני "עם הארץ".
בויק' כ 2-4 מודגשת החובה על כל "עם הארץ" להעניש על עברות מסוימות.
במל"ב טז 15, יחז' ז 27, מה 22 – "עם הארץ" מובדלים מן המלך או הנסיך.
בירמ' לז 2 – הם מובדלים מהמלך ועבדיו.
בירמ' א 18, לד 19, מד 21 – הם מובדלים מהנשיאים והכוהנים.
ביחז' כב 24-29 – הם מובדלים מהנשיאים, הכוהנים והנביאים.
בחגי ב 4 ובזכר' ז 5 – הם מובדלים מן הכוהנים.
בדנ' ט 6 – הם מובדלים מן "מלכינו, שרינו ואבותינו".
לפי מל"ב כד 14 השאיר נבוכדנצר "רק את דלת עם-הארץ" בירושלים, והתוספת הזאת מרמזת, אולי, כי המונח אינו חופף את "דלת העם".
מעניין להשוות את מל"ב יד 21: "ויקחו כל עם יהודה... וימליכו אותו...", למל"ב כג 30:
"ויקח עם-הארץ את יהואחז... וימליכו אותו..."
וכך גם לאחר ש"עם הארץ" מכה את כל הקושרים על המלך אמון, "וימליכו עם הארץ את יאשיהו..." (מל"ב כא 24).
במל"ב יא (14, 18) יש ל"עם הארץ" חלק בקשר נגד עתליה.
מכל האמור כאן לא ניתן לקבוע בבירור מיהו "עם הארץ".