מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
נכתב ב: 16:10:18 21.04.2015, כתוספת/תגובה ל: ויקרא יט
משהו לפרשות אחרי-מות-קדושים
ישנו ויכוח האם מצוות "ואהבת לרעך כמוך" מתכוונת לישראל בלבד או לכל אדם. אריך פרום בספרו המצוין "והייתם כאלוהים" אומר, שלפי הרישא של הפסוק ("לא תיקום ולא תיטור את בני עמך ") כנראה הכוונה היא רק לבני העם, אלא שבין כה וכה מצוי כתוב נוסף המשלים את התמונה ואומר כי יש לאהוב אף את הגר "כמוך". למען האמת, אהבת הגר היא אולי הציווי הנפוץ ביותר בתורה. קראתי פעם שהיא מוזכרת 36 פעמים בה.
המקום השלישי בו מופיע הציווי לאהוב הוא – "ואהבת את ה' אלוהיך" (דברים, ו', 5). אפשר לטעון שגם כאן זה "כמוך", שהרי לפי התורה האדם נברא "בצלם אלוהים", כלומר יש בו משהו מאלוהים, מהרובד האלוהי. זה מתיישב על הדעת, שהרי אינך יכול לאהוב משהו שלא קיים בך כלל, נראה כי כל אהבה מזכירה לך משהו מעצמך.
וניתן לקשר בין שלוש האהבות: הקישור בגישה הדתית יאמר, כי רק דרך אהבת האל, האחר הגדול והטרנסצנדנטי, אתה יכול להתחבר לאחר, המוכר והזר – ולאהוב אותו. הגישה החילונית-יותר (אם כי לא חילונית מוחלטת) תאמר משהו שונה אך במעט – שדרך המפגש עם האחר אתה מתחבר לטרנסצנדנטלי וממילא לרובד האלוהי.
כך דיבר עמנואל לוינס, למשל, על הכרובים שמעל ארון הקודש, בעלי פני אדם ופונים זה כלפי זה, וביניהם – לפי חז"ל – הופיעה השכינה. כל הגותו של לוינס מתמקדת באחר, בפניו ובמפגש עימם, וזאת כהגות חילונית, על אף היותו אדם מאמין.