קוד: לדעת ולא רק להאמין בתנ"ך
סוג: הבדל
מאת: חגי הופר
אל:
אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו" (דברים, ד', 35).
מכאן שניתן - ועל-כן גם יש - לדעת, כי יש אלהים, ולא רק להאמין. וכן מצוי - "וידעת היום והשיבות על לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד
" (דברים, ט', 3).
אמנם, נמצא גם עניין אמונה במקרא, כמו - "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה
" (בראשית, טו, 6), אך אם נפרש שאלהים חשב זאת לאברהם צדקה, כי אז אין זו עוד בגדר חובה. וכן מצוי - "אם לא תאמינו כי לא תאמנו
" (ישעיה, ז', 9), אך גם כאן זהו תנאי, שגמול בצדו, ולאו-דווקא ציווי. למען האמת, עד כמה שידוע לי, אין כלל מצוות האמונה כלולה בתרי"ג המצוות, על אף שהיא זו המדוברת, בעצם, בדיברה הראשונה.
ומכאן לעניין הבא - על-פי מה ששמעתי מאחד, ניתן להבין את המילה לדעת לא-דווקא במובן מחשבתי מנותק, אלא כעניין חווייתי וכך במקומות רבים במקרא. ודי אם נציין, כמובן, שיש למילה זו משמעות נוספת - במובן המיני, כמו ב-"והאדם ידע את חוה אשתו
" (בראשית, ד', 1) וכל עניין "עץ הדעת טוב ורע
" (בראשית ב', 9), עד כי - "וידעו כי עירומים הם
" (בראשית, ג', 7).
אם כך, הדעת שמדובר בה אינה כה רחוקה מן האמונה, אלא היא דומה יותר לאורח חיים. וזאת, אף-על-פי שהכתוב כאן מביא ממש ראייה הגיונית - "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו. השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי. או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך
" (דברים, ד', 32-34). ודברים דומים על ישראל ועל הניסיות-ממש שבמונותיאיזם על הרקע האלילי של העמים אומר יחזקאל קויפמן ב-"תולדות האמונה הישראלית" שלו.
ראו אמונה וידיעה