תוספת ל: דברים טז

מאת: חגי הופר

אל:

" שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלהיך כי בחדש האביב הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה " (דברים טז', 1).
וכן מוכר לנו השיר מהגדה של פסח - "ויהי בחצי הלילה".

ובגמרא פסחים דף ב' עמוד א' יש על כך דיון:
משנה: אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר.
גמרא: מאי אור? רב הונה אמר: נגהי, ורב יהודה אמר: לילי.

ורש"י מפרש: נגהי ממש - כשיאיר השחר, שחרית של ארבעה עשר.

על כך דומני שאמרו חכמים, כי יש לקבל את דברי חכמים (הפרדוקס הוא חלק מן העניין) גם כשאומר לך על יום שהוא לילה ועל לילה שהוא יום, או על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל.

ביהדות היום מתחיל בלילה. כבר דיברתי כאן בעבר כי יכול להיות שזה בא מפירוש שגוי של הכתוב - "ויהי ערב ויהי בוקר" בבראשית, וכן פסח הוא היוצא מן הכלל, שלא בא ללמד על הכלל אלא על עצמו בלבד, שבו נאמר כי ראשיתו היא בלילה.

ועוד, לבלבול בין היום והלילה - בארמית נקרא הלילה - 'אורתא'. וכן באנגלית, האור נקרא 'לייט', ובעברית יהיה זה דווקא היפוכו - 'עלטה', שזה גם נגזר מהמילה 'לוט', מסווה, מכסה, כמו המכשפים, שנקראים לטים, וכן להטים להם. (ואולי אף לאט, אט, נגזר מלט, שכן בלילה יש ללכת בזהירות, אך זה אינו בטוח כלל).

ועל אלוהים נאמר בתהילים, קלט', 12 - "גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה". ועוד נאמר בישעיה כי אור הלבנה יהיה בעתיד כאור החמה, או כי ה' יהיה לאור תחת השמש והירח הזורח. (ולגבי האמור הקודם, יש לשים לב כי גם הירח מאיר, על כן אין זה שגוי לומר כי יש ללילה אור!).

ובישעיה, ה', 20 נאמר - " הוי ה... שמים חשך לאור ואור לחושך ".

דבר אחר, אומרים כי ראיית הלבנה כגילוי שכינה, ואמנם הלבנה מתגלה רק דרך קרני השמש, שהם המקור האמיתי של האור, כך שהיא אמצעי בלבד, וכן השכינה מתגלה רק בעקיפין ולא באופן בלתי אמצעי, כי "לא יראני האדם וחי" וכן לא בפנים אלא רק מאחור, ככתוב. וההקבלה בניניהם - בלבנה נאמר - "כזה ראה וקדש" ובשכינה - "זה אלי ואנווהו".