קוד: מותר האדם במשפט ובמשטר בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: חגי הופר
אל:
לפרשת שופטים
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך
" (דברים, טז', 18).
נשאלת השאלה, במה מותר האדם מן הבהמה? בקהלת נכתב - "ומותר האדם מן הבהמה אין
" (ג', 19), אבל מהכתוב בבראשית אנו יודעים כי רק האדם נברא בצלם אלוהים. מה זה אומר? רבים פירשו - בשכלו, כך למשל הרמב"ם, ואפשר לקבל תשובה זו לצורך העניין, אלא שיש לשאול - במה מתבטא בפועל שכל האדם? והתשובה היא - במערכת המשפט והמשטר של האדם, שזאת אין לבעלי החיים.
והראייה לכך מן הכתובים הם הפסוקים - "לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם. אשר אין לה קצין ומשל
" (משלי, ו', 7) ובכל אופן היא משיגה את מזונה - המשך הכתוב שם. מהכתוב הזה אנחנו גם רואים שרבות יש לנו ללמוד מבעלי החיים. כך גם בספרויותיהם של עמים אחרים אנו רגילים לראות משלים לחיי האדם מעולם בעלי החיים. כך, האריה אמיץ, השועל ערמומי וכן הלאה. תכונות בני האדם מיוחסות להם ולא בכדי. אולם תכונה אחת נעדרת מהם לחלוטין וזוהי תכונת המשפט. שהרי בטבע שורר חוק הטבע ואילו רק אצל האדם נוצרו סדרים המאפשרים את מה שמכונה פה "צדק
". ועל-פי חוק הטבע החזק שורד, באופן כללי, ואילו כאן יש חובה לעזור גם לחלש. באופן כללי - כי גם בטבע העדר עוזר לחלשים שבו ולאלה שבסיכון.
כך שנראה שבכל אופן יש עלינו להבדיל בין המשטר, שהוא הדין, ובין החסד. והיות המשפט הוא עד כדי חשוב ועד כדי כך שייך להוראה הכללית שהאדם נברא בצלם אלוהים שגם אומות העולם מחוייבות בו, שכן הוא אחת משבע מצוות בני נח. ועוד בעניין הבהמה, אנו מוצאים את הפסוק - "אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו
" (תהלים, מט', 13), שמוסבר יותר בהופעתו השנייה בפסוק 21 - "ולא יבין
", כך שאנו רואים שהפך הבהמיות זו ההבנה. וכן הוא אומר - "מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו
" (איוב, לה', 11), מאלפנו - מלמדנו, וראה שגם הכתוב שם מדבר מעניין מניעת העושק. ולגבי מחבר התהילים - הוא לא כתב זאת רק על אחרים, על כלל בני האדם, אלא גם על עצמו - "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך
" (תהילים, עג', 22), שהרי אל מול תבונת האל האין-סופית אין תבונת האדם נחשבת כלל, וכן עניין זה חוזר כמה פעמים בכתוב. אבל למרות הכתוב המליצי הזה נסכם במה שאמרנו קודם - מותר האדם הוא במשפט ובמשטרו עלי ארץ.