מחשבות אדם הבל

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

על הספר בעל הכותרת המעניינת - "אני חושב משמע אני טועה" מאת חיים שפירא וגייל גלבוע פרידמן כבר כתבתי ביקורת:

http://nuritha.co.il/node/35595/critic#internal-35780

אחזור ואומר שהוא מוקדש לטעויות אנושיות בתחומים מתמטיים של תורת המשחקים וכן סטטיסטיקה. אך משפט אחד פילוסופי ועקרוני שהופיע בעמ' 214 צד את עייני:

"הבעיה הגדולה של האנושות היא שספק מכרסם בלבם של כל האנשים החכמים, ואילו רפי השכל בטוחים לחלוטין בדעותיהם" (ברטרנד ראסל).

כשפרסמתי זאת בפייסבוק התקבלה התגובה המתבקשת: את בטוח בזה? והתשובה המתבקשת לא פחות: לא... ועוד הוספתי שראסל עסק הרבה בפרדוקסים. ואכן יש כאן ממד פרדוקסאלי. דעות מוחלטות הן מוחלטות ועל-כן, מבחינה לוגית לפחות, אין בהן כל פגם. הבעיה היא שממד המציאות לרוב מתנגש איתן. כי אין (כמעט?) דברים מוחלטים, הכול יחסי וחלקי בעולמנו. רק האל לפי תפיסת אנוש הוא מושלם ולא יחסי – אולי כמו האור, מהירות האור, אם ניטול משל מהפיזיקה של איינשטיין. אבל גם ביחס אליו באות שאלות רבות, כגון – אם הוא טוב, מה מקור הרוע בעולם, וכן הלאה והלאה, עד לשאלת עצם קיומו וכן צורת הופעותיה הרבות בתרבויות השונות.

מנגד, יש דעות שאינן מוחלטות. לא כל מחשבת ילדות או מיתוס אנו צריכים להמשיך ולאחוז בהם. כל חוקר בכל תחום יודע, שעם התקדמות המחקר דברים נעשים מורכבים יותר ויותר והמוחלטות הולכת ומתרחקת יותר ויותר. אף שבאופן פרדוקסאלי דווקא בדרך זו אפשר לומר דברים מדויקים יותר. הבעיה בדרך זו היא, כאמור, לוגית, ברמת ההצהרה הכוללת שלעיל. כי אולי בכל זאת אנו עשויים להיות בטוחים בכמה דברים? ואילו מין חיים אלה כאשר אין לך בדל של ודאות?

אשאיר את הדברים כך ורק אומר, כי הספר ותרבות המערב בכלל מציעה את הכלי הסטטיסטי ומקרים בלתי מדויקים. התנ"ך, לעומת זאת, לועג לתבונת האדם ומעלה את זו של האל, כמו בפסוקים:

ישעיהו נה8: " כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם ה '"

תהלים צד11 : " ה' ידע מחשבות אדם כי המה הבל "

משלי יט21 : " רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום " 

שמואל א ב3 : " אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות ה' ולא נתכנו עללות " .

.

לסיום, עוד ציטוט:

"אילו בא אלי אלוהים, בימינו האמת כולה ובשמאלו רק היצר הער-תמיד לקראת האמת, אף-על-פי שהיה מוסיף ואומר לי, שעם היצר לקראת האמת, נגזר עלי שלעולם ותמיד אטעה, ואילו היה בא ואומר: 'בחר'! הייתי הולך מתוך ענווה לקראת ידו השמאלית, והייתי אומר: 'אבי! תן לי מה שבידך השמאלית, כי האמת הטהורה היא רק בשבילך בלבד!'" (לסינג, 1778).