כפילות הנבואות לבית עלי - שני הסברים

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

פעמיים מופיעה הנבואה הרעה לבית עלי, פעם בשמואל א פרק ב' ופעם בפרק ג'.

יש שתי דרכים להסביר את הכפילות הזו: לפי תורת המקורות (של ביקורת המקרא) ולפי המסורת. אפרט את שתיהן ואיש הישר בעיניו יבחר.

 

לפי תורת התעודות ספר שמואל מורכב מכמה תעודות, שלעיתים מספרות את אותו סיפור. יש לכך דוגמאות גם בהמשך הספר, אך לעת עתה אסתפק בפרקים אלה.

ניתן למנות לפחות שלוש בעיות מרכזיות בהם:

1.        עצם הכפילות

2.        סתירה א':

שמואל א פרק ג:

א וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת-יְהוָה, לִפְנֵי עֵלִי; וּדְבַר-יְהוָה, הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם--אֵין חָזוֹן, נִפְרָץ .

 

כלומר, לפי פסוק זה הנבואה לא הייתה קיימת בימי שמואל. אם כך מאין מגיע "איש האלוהים" שבפרק ב'?:

שמואל א פרק ב:

כז וַיָּבֹא אִישׁ-אֱלֹהִים , אֶל-עֵלִי; וַיֹּאמֶר אֵלָיו...

 

3.        סתירה ב':

בפרק ג' נאמר:

יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל, הִנֵּה אָנֹכִי עֹשֶׂה דָבָר בְּיִשְׂרָאֵל:  אֲשֶׁר, כָּל-שֹׁמְעוֹ--תְּצִלֶּינָה, שְׁתֵּי אָזְנָיו.  יב בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶל-עֵלִי, אֵת כָּל-אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-בֵּיתוֹ--הָחֵל, וְכַלֵּה.  יג וְהִגַּדְתִּי לוֹ, כִּי-שֹׁפֵט אֲנִי אֶת-בֵּיתוֹ עַד-עוֹלָם-- בַּעֲו‍ֹן אֲשֶׁר-יָדַע, כִּי-מְקַלְלִים לָהֶם בָּנָיו, וְלֹא כִהָה, בָּם .  יד וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי, לְבֵית עֵלִי:  אִם-יִתְכַּפֵּר עֲו‍ֹן בֵּית-עֵלִי, בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה--עַד-עוֹלָם.

 

כלומר, לפי האמור כאן עלי לא הוכיח את בניו, אך לא כך מסופר בפרק ב':

כב וְעֵלִי, זָקֵן מְאֹד; וְשָׁמַע, אֵת כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל-יִשְׂרָאֵל, וְאֵת אֲשֶׁר-יִשְׁכְּבוּן אֶת-הַנָּשִׁים, הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.  כג וַיֹּאמֶר לָהֶם, לָמָּה תַעֲשׂוּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה , אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֶת-דִּבְרֵיכֶם רָעִים, מֵאֵת כָּל-הָעָם אֵלֶּה.  כד אַל, בָּנָי:  כִּי לוֹא-טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ, מַעֲבִרִים עַם-יְהוָה.  כה אִם-יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ, וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים, וְאִם לַיהוָה יֶחֱטָא-אִישׁ, מִי יִתְפַּלֶּל-לוֹ; וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם, כִּי-חָפֵץ יְהוָה לַהֲמִיתָם.

 

ומה יש לגישה המסורתית לומר על כך. אוכל רק להציע:

1.        הנבואה השנייה שבפרק ג' מוסיפה נתון והוא הסיבה: בַּעֲו‍ֹן אֲשֶׁר-יָדַע, כִּי-מְקַלְלִים לָהֶם בָּנָיו, וְלֹא כִהָה, בָּם . מה שלא הוזכר בפעם הראשונה בפרק ב':

 

שמואל א פרק ב:

כז וַיָּבֹא אִישׁ-אֱלֹהִים, אֶל-עֵלִי; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, כֹּה אָמַר יְהוָה, הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל-בֵּית אָבִיךָ, בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה.  כח וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי, לְכֹהֵן, לַעֲלוֹת עַל-מִזְבְּחִי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לָשֵׂאת אֵפוֹד, לְפָנָי; וָאֶתְּנָה לְבֵית אָבִיךָ, אֶת-כָּל-אִשֵּׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  כט לָמָּה תִבְעֲטוּ, בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי, מָעוֹן; וַתְּכַבֵּד אֶת-בָּנֶיךָ, מִמֶּנִּי, לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית כָּל-מִנְחַת יִשְׂרָאֵל, לְעַמִּי.  ל לָכֵן, נְאֻם-יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר אָמַרְתִּי, בֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי עַד-עוֹלָם; וְעַתָּה נְאֻם-יְהוָה חָלִילָה לִּי, כִּי-מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ.  לא הִנֵּה, יָמִים בָּאִים, וְגָדַעְתִּי אֶת-זְרֹעֲךָ, וְאֶת-זְרֹעַ בֵּית אָבִיךָ--מִהְיוֹת זָקֵן, בְּבֵיתֶךָ.  לב וְהִבַּטְתָּ צַר מָעוֹן, בְּכֹל אֲשֶׁר-יֵיטִיב אֶת-יִשְׂרָאֵל; וְלֹא-יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ, כָּל-הַיָּמִים.  לג וְאִישׁ, לֹא-אַכְרִית לְךָ מֵעִם מִזְבְּחִי, לְכַלּוֹת אֶת-עֵינֶיךָ, וְלַאֲדִיב אֶת-נַפְשֶׁךָ; וְכָל-מַרְבִּית בֵּיתְךָ, יָמוּתוּ אֲנָשִׁים.  לד וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת, אֲשֶׁר יָבֹא אֶל-שְׁנֵי בָנֶיךָ--אֶל-חָפְנִי, וּפִינְחָס:  בְּיוֹם אֶחָד, יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם.  לה וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן, כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה; וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן, וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי-מְשִׁיחִי כָּל-הַיָּמִים.  לו וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ, יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לוֹ, לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר-לָחֶם; וְאָמַר, סְפָחֵנִי נָא אֶל-אַחַת הַכְּהֻנּוֹת--לֶאֱכֹל פַּת-לָחֶם.

 

הסבר אחר הוא, שה' מאשר את נבואתו, בדיוק כפי שבישר פעמיים על הולדת יצחק ושפעמיים שמו של יעקב מחודש ל-ישראל, אם נתמיד באופן ראייה הומוגני זה.

 

2.        אֵין חָזוֹן, נִפְרָץ – אין משמעו שלא היה חזון בכלל, אלא שלא היה נפוץ.

3.        וְלֹא כִהָה, בָּם – ניתן לפרש: לא כיהה בם די הצורך.

כאמור, אלה שתי האפשרויות ואיש-איש יחליט לפי איזו מהן הוא מעדיף ללכת. (גם הצעות נוספות יתקבלו בברכה).

פרשנות אחרת מציע אראל סגל:

http://tora.us.fm/tnk1/kma/hvdlim2/byt_eli.html

וכן על נפרץ:

http://tora.us.fm/tnk1/nvir/jmuela/ja-03-01.html