כנבואה = הלנצח תאכל חרב = כי-מרה תהיה באחרונה = ותהי

מאת: רמי ניר

א.
וַתְּהִי (שמואל ב' ב' 17) הַמִּלְחָמָה קָשָׁה עַד-מְאוֹד בַּיּוֹם הַהוּא...

ב.
וַיִּהְיוּ (שמואל ב' ב' 18) שָׁם שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי צְרוּיָה--יוֹאָב וַאֲבִישַׁי וַעֲשָׂהאֵל...

ג.
וַיְהִי (שמואל ב' ב' 23) כָּל-הַבָּא אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-נָפַל שָׁם עֲשָׂהאֵל וַיָּמוֹת--וַיַּעֲמוֹדוּ...

ד.
וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה--וְהֵמָּה בָּאוּ... (שמואל ב' ב' 24)

ה.
וַיּוֹאמֶר (שמואל ב' ב' 26) הֲלָנֶצַח תּוֹאכַל חֶרֶב--הֲלוֹא יָדַעְתָּה כִּי-מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה...

כלומר... כנבואה: "וַיְהִי" = "וַיַּעֲמוֹדוּ" = "וְהֵמָּה בָּאוּ" = "בדעתם כי השחיתות בעוכריהם" = "כִּי-מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה" = "וַתְּהִי" = כנבואה...