שמואל ב ב

1 ויהי אחרי-כן וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהוה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה. 2 ויעל שם דוד וגם שתי נשיו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי. 3 ואנשיו אשר-עמו העלה דוד איש וביתו וישבו בערי חברון. 4 ויבאו אנשי יהודה וימשחו-שם את-דוד למלך על-בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשי יביש גלעד אשר קברו את-שאול.

5 וישלח דוד מלאכים אל-אנשי יביש גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם ליהוה אשר עשיתם החסד הזה עם-אדניכם עם-שאול ותקברו אתו. 6 ועתה יעש-יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשה אתכם הטובה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה. 7 ועתה תחזקנה ידיכם והיו לבני-חיל כי-מת אדניכם שאול וגם-אתי משחו בית-יהודה למלך עליהם.

8 ואבנר בן-נר שר-צבא אשר לשאול לקח את-איש בשת בן-שאול ויעברהו מחנים. 9 וימלכהו אל-הגלעד ואל-האשורי ואל-יזרעאל ועל-אפרים ועל-בנימן ועל-ישראל כלה.

10 בן-ארבעים שנה איש-בשת בן-שאול במלכו על-ישראל ושתים שנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד. 11 ויהי מספר הימים אשר היה דוד מלך בחברון על-בית יהודה שבע שנים וששה חדשים.

12 ויצא אבנר בן-נר ועבדי איש-בשת בן-שאול ממחנים גבעונה. 13 ויואב בן-צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשום על-ברכת גבעון יחדו וישבו אלה על-הברכה מזה ואלה על-הברכה מזה. 14 ויאמר אבנר אל-יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו. 15 ויקמו ויעברו במספר שנים עשר לבנימן ולאיש בשת בן-שאול ושנים עשר מעבדי דוד. 16 ויחזקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשר בגבעון. 17 ותהי המלחמה קשה עד-מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשי ישראל לפני עבדי דוד. 18 ויהיו-שם שלשה בני צרויה יואב ואבישי ועשהאל ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשר בשדה. 19 וירדף עשהאל אחרי אבנר ולא-נטה ללכת על-הימין ועל-השמאול מאחרי אבנר. 20 ויפן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשהאל ויאמר אנכי. 21 ויאמר לו אבנר נטה לך על-ימינך או על-שמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח-לך את-חלצתו ולא-אבה עשהאל לסור מאחריו. 22 ויסף עוד אבנר לאמר אל-עשהאל סור לך מאחרי למה אככה ארצה ואיך אשא פני אל-יואב אחיך. 23 וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל-החמש ותצא החנית מאחריו ויפל-שם וימת תחתו ויהי כל-הבא אל-המקום אשר-נפל שם עשהאל וימת ויעמדו. 24 וירדפו יואב ואבישי אחרי אבנר והשמש באה והמה באו עד-גבעת אמה אשר על-פני-גיח דרך מדבר גבעון. 25 ויתקבצו בני-בנימן אחרי אבנר ויהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראש-גבעה אחת. 26 ויקרא אבנר אל-יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי-מרה תהיה באחרונה ועד-מתי לא-תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם. 27 ויאמר יואב חי האלהים כי לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו. 28 ויתקע יואב בשופר ויעמדו כל-העם ולא-ירדפו עוד אחרי ישראל ולא-יספו עוד להלחם. 29 ואבנר ואנשיו הלכו בערבה כל הלילה ההוא ויעברו את-הירדן וילכו כל-הבתרון ויבאו מחנים. 30 ויואב שב מאחרי אבנר ויקבץ את-כל-העם ויפקדו מעבדי דוד תשעה-עשר איש ועשהאל. 31 ועבדי דוד הכו מבנימן ובאנשי אבנר שלש-מאות וששים איש מתו. 32 וישאו את-עשהאל ויקברהו בקבר אביו אשר בית לחם וילכו כל-הלילה יואב ואנשיו ויאר להם בחברון.