קוד: ישעיהו ו בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
תגובה ל: ישעיהו ו שנכתבה ב18:18:55 27.06.2005
הנה נגע זה על שפתיך וסר עונך
ו,ה ואמר אוי-לי כי-אבדתי, נגזרתי מן החיים, כי איש טמא-שפתים אנכי, ובתוך עם-טמא שפתים, אנכי יושב: כי, את-המלך יהוה צבאות--ראו עיני. ו,ו ויעף אלי, אחד מן-השרפים, ובידו, גחלת אש; במלקחים--לקח, מעל המזבח. ו,ז ויגע על-פי--ויאמר, הנה נגע זה על-שפתיך; במגע זה סר מעליך כל עוון וחטא, וראוי אתה לחזות את מראה ה'.
את מי אשלח ומי ילך לנו
ו,ח ואשמע את-קול אדני, אמר, את-מי אשלח, ומי ילך-לנו; ואמר, הנני שלחני. ו,ט ויאמר, לך ואמרת לעם הזה: גם אם תשמעו דבר ה' לא תבינו מחמת רשעתכם, וראו ראו ואל-תדעו. ו,י לבם של העם הזה שמן, טפש, ואוזניהם הכבידו, ועיניהם הסבו מראות נכוחה: חוששים הם (כביכול) לראות בעיניהם ובאוזניהם לשמע, ובלבבם להבין, פן ישובו אל ה', וירפאם ויסלח להם. ו,יא ואמר, עד-מתי אדני; ויאמר עד אשר אם-תחרבנה ערים מאין יושב, ובתים מאין אדם, והאדמה, תחרב ותהיה שממה. ו,יב ויגלה (ירחיק) יהוה, את-האדם; ורבה העזובה, בקרב הארץ. ו,יג ואם ישאר בה עוד חלק עשירי, ושב והיה לכיליון: כאלה וכאלון, בשעת השלכת שאז נשארת רק המצבת (הגזע והענפים), מצבת האומה הוא זרע קדש אשר יתן פרי חדש. {פ}