ואכלו ולא ישבעו - אין רע בלי טוב

קוד: ואכלו ולא ישבעו - אין רע בלי טוב בתנ"ך

סוג: פרטים1

מאת: רפאל שחורי

אל: raphael_schory @ walla.co.il

הושע ד', י: 'ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי-את-ה' עזבו לשמר'.

חז''ל למדונו כלל: אין רע בלי טוב ואין טוב בלי רע.
השאלה: כיצד מיושם כלל זה כאן?

תשובה:

א. פני הדברים:
ואכלו ולא ישבעו = לא ישבעו מאכילתם
הזנו ולא יפרצו = 1. ישאו נשים ולא יולידו (ת''י)
2. יזנו ולא יולידו

ב. הקללה:
א. אי שביעה מהאכל
ב. מניעת רבוי האוכלוסין

ג. הטוב שברע:
ברי, שאין כאן טוב בעין, כלומר גרעין טוב בתוך הקללה. אמנם, יש כאן 'הקטנת נזק':

1. אי שביעה:
מהתורה, אדם מתחיב בברכת המזון רק אם שבע מאכילתו.
אי השביעה הופכת את הברכה לברכה מדברי סופרים.
כלומר, אם אדם יאכל ולא יברך, או יברך עכו''ם ולא את ה', העברה תהיה על דברי סופרים ולא על דברי תורה.

2. אי ההולדה:
הקטנת הזנק באי הולדה מזנות ברורה. אם אדם זונה ושב בתשובה, הרי אם לא הוליד את הילד חטאו קל להמחל מאשר אם הוליד, שאז העברה קימת בעולם בעין - בצורת ילד שנולד מחטא. אז קשה יותר לשוב בתשובה.
אמנם, השאלה היא לגבי תרגום יונתן שתרגם "ישאו נשים ולא יולידו" - היכן הבעיה כאן? אלא, יש לפנות לפסוק מאוחר בפרק: 'לא-אפקוד על-בנותיכם כי תזנינה ועל-כלותיכם כי תנאפנה כי-הם עם-הזנות יפרדו ועם-הקדשות יזבחו ועם לא-יבין ילבט' (שם, ד', יד).

כלומר, (וכך גם לפי המפרשים) היתה בעיה אמיתית של ניאוף בעם. גם הנשים הנשואות סטו. לכן, אין כל ערבה לכך שהנשים שנשאו העם לא היו גם זנות. אם כן, הרי הילד הנולד - בחטא נולד, אף אם מחופה וקדושין. לכן הקטנת הנזק של אי הולדה מזנות שיך גם לגבי תרגום יהונתן.

כך, מיושם הכלל של אין רע בלי טוב ואין טוב בלי רע בפסוק הנדון, בצורה של 'הקטנת נזק'.