בדרך כלל גבה לב מתפרש לשלילה:
יחזקאל כח2: "בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני ה' יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים"
יחזקאל כח5: "ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך"
יחזקאל כח17: "גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך"
דברי הימים ב כו16: "וכחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל בה' אלהיו ויבא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטרת"
דברי הימים ב לב25: "ולא כגמל עליו השיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף ועל יהודה וירושלם"
דברי הימים ב לב26: "ויכנע יחזקיהו בגבה לבו הוא וישבי ירושלם ולא בא עליהם קצף ה' בימי יחזקיהו"
תהלים קלא1: "שיר המעלות לדוד ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדלות ובנפלאות ממני"
משלי טז5: "תועבת ה' כל גבה לב יד ליד לא ינקה"
משלי יח12: "לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה"
אך יש גם, מתברר, גבה לב חיובי, הנאמר לגבי יהושפט:
דברי הימים ב יז6: "ויגבה לבו בדרכי ה' ועוד הסיר את הבמות ואת האשרים מיהודה"
ונראה שהכתוב מתכוון כאן לחיוב.
זאת אף על פי שמצוות המלך היא:
דברים יז20: "לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל"
מעניין שתמיד מדובר במלכים – מלך צור, יהושפט, חזקיה. או במשלי כאמירה כללית.
וכן אומר הנביא:
ירמיהו ט23: "כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה'"