את נועצים חכמה

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

משלי יא2: " בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה "

משלי יג10: " רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה "

בשתי הפעמים מדובר על זדון, אך פעם אחת מופיע צנועים ופעם אחת נועצים. מדובר בהחלפת אותיות, אך גם מבחינה עניינית הדברים דומים. שכן מעלת הנועצים היא שאין הם מסתמכים רק על דעתם, אלא מחליפים דעות ושומעים אף דעות מנוגדות לדעתם, כך שהם משנים אותה בהתאם. ולכן הם צנועים, כי הם יודעים שלו אצלם בלבד נמצאת כל החכמה.

דרך אחת של התייעצות היא "סיעור המוחות", בה דווקא ניתנת במה חופשית לכל הדעות, אף המוזרות ביותר, ולא נפסל דבר. כאן החכמה באה על דרך ההוספה ולא החיסור. רק לאחר: שלב א': רישום של כל ההצעות העולות ללא סינון, בא: שלב ב': סינון והערכה.

ראה:

http://www.nihul.com/topics/e164.htm

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA

היקרות נוספת של המילה "נועצים" מופיעה רק ביחס לסיפור רחבעם ועצת הזקנים לעומת עצת הילדים:

1.        מלכים א יב6: " ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר "

2.        מלכים א יב9: " ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו "

3.        דברי הימים ב י6: " ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים לפני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב לעם הזה דבר "

4.        דברי הימים ב י9: " ויאמר אלהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו "

ואולם, צריך לדעת גם עם מי וכיצד להתייעץ, ככתוב:

איוב יב12: " בישישים חכמה וארך ימים תבונה ".