מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
נכתב ב: 11:49:42 29.09.2013, כתוספת/תגובה ל: משלי כט
משלי כט21: "מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ, וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן".
בעבר התייחסתי לפן הלשוני של המילה פינוק ושל המילה מנון. ראה כאן בסוף:
http://tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_jorj_ec_0_0_0.html
ואולם בכל מקרה, בין אם מנון הוא מנוון, שליט או מונה ומרמה, ברור שהכוונה שלבסוף התוצאה של הפינוק והעידון תהיה שלילית. זהו עיקרון חשוב מאוד בחינוך וחוזרים עליו ללא הרף. והנה, את תמציתו מגלה לנו השפה האנגלית, שהרי אותה מילה מציינת פינוק וגם קלקול: spoiling.
ושמעתי משפט יפה בקשר לכך: מי שנותנים לו קביים בסוף נהיה נכה.
.
והשווה:
על אדוניה בן חגית אשת דוד נאמר:
מלכים א א6: "ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית"
הוא התיימר למלוך וסופו שהומת על-ידי שלמה.