יש שיטה ידועה ברפואה ההומאופטית בה לוקחים ארס של נחש ומדללים אותו שוב ושוב במים עד שאין בו עוד סכנה, אך נשארת ה"אנרגיה" שלו וכך בנטילת מה שנותר מתקבל הריפוי.
(מעניין גם שהנחש הפך לסמל הרפואה, אולי בגלל נחש הנחושת, ושאת נסיובי הריפוי להכשת נחש מכינים מארס הנחש עצמו).
לפי דעתי אותו אפקט קורה גם עם אמירתו של קהלת –
"הכול הבל":
תחילה, אמירה זו עצמה היא תמצית מזוקקת של שנות חיים ומחקר רבות, מה שמגביר עוד יותר את הפן הקטלני שבה. אך גם כן, אמירה זו נקראת יחד עם ספרים אחרים לרוב, בתוך המקרא ומחוץ לו, כך שמה שמתקבל לבסוף יש לו את תכונת הריפוי.
במילים אחרות, לקבל רק את זה ימית אותך ודאי, אך בכל רצינות תהומית טוב שיישאר קמצוץ מהתובנה הזו, כי אז הכוח שלה מרפא.