A Politically Correct Version of the Esther Scroll

קוד: A Politically Correct Version of the Esther Scroll בתנ"ך

סוג: הפוך

מאת: איש אמת

אל: עצור כאן חושבים

פורסם כאן: http://masoret.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=4&topic_id=1829415 לקראת פורים ה'תשס"ו

תרגום לעברית

פרק א

ויהי בשנה השלישית למלכות אחשורוש מלך פרס, ויעש המלך משתה גדול. ובמשתה השתכר המלך, וקרא לאשתו ושתי לבוא עירומה לפני האורחים. ושתי היתה אישה משוחררת, ולא התביישה להציג את גופה בציבור ("זה הגוף שלי, זו הבחירה שלי" היא נהגה להגיד), אבל היא בהחלט לא התכוונה לעשות כך על-פי גחמותיו של שוביניסט גברי כמו בעלה. אז היא סירבה להופיע. ובבוקר הבא, בנוסף להנג-אובר רציני, חיכתה לאחשורוש תביעה רצינית על הטרדה מינית. דעת הקהל היתה נגד המלך, והוא נאלץ לסגור את העניין בפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט, תמורת סכום כסף שלא הותר לפרסום.

פרק ב

אחר הדברים האלה, זכר המלך את ושתי, ורצה למצוא אישה חדשה. וייוועץ המלך בשרים היושבים ראשונה במלכות, אשר, בהתאם לגישה הרב-תרבותית, כללו אישה אחת, הודי אחד, כושי אחד, ונכה אחד, שלפי השמועות גם היה הומו. אחד מיועציו, ממוכן, הציע לערוך תחרות יופי, שבה תשתתף כל נערה בתולה טובת-מראה בממלכה. אולם היועצת אמרה שממוכן הוא ניאנדרתל שחי בתקופת החושך, ושתחרויות יופי, שבהן גברים נועצים עיניים בנשים שמסתובבות בבגדי ים, כבר מזמן יצאו מהאופנה. במקום זה, היא הציעה לערוך מבחנים בנושאים כגון פיסיקה, ספרות ומוסיקה, ושהאישה החכמה ביותר תהיה המלכה. והמלך, שכבר היה במצב קשה בסקרי דעת הקהל, נאלץ לקבל את הצעתה.

ובממלכת פרס חיה נערה יהודיה בשם אסתר, שהיתה מאד יפה, אבל הרבה יותר חשוב מזה - היה לה איי קיו 195. לאחר שזכתה בתביעה נגד הוריה על ביטול המשמורת שלהם עליה, היא גרה עם דודה מרדכי. אסתר הצטיינה במבחנים של המלך ונבחרה להיות המלכה החדשה. רק שהקהילה ההומוסקסואלית התנגדה למילה "מלכה", והפמיניסטיות לא אהבו את כל הקטע של תארים שתלויים במגדר, ולכן החליטו שהיא תיקרא "האישיות המלכותית". וכך הוכתרה אסתר בתואר "האישיות המלכותית של פרס", ונישאה למלך אחשורוש, אך המשיכה לשמור על שם המשפחה הקודם שלה. ומאחר שאסתר היתה אישה חכמה בזכות עצמה, ולא היתה לה שום כוונה לשבת בשקט ליד המלך ולהיראות יפה, נתנו לה צוות משלה של 15 נפש, ומשרד באגף המערבי של הארמון.

פרק ג

אחר הדברים האלה, גידל המלך אחשורוש את המן, וימנהו להיות יועצו הראשי. ויתעוררו מחאות מצד הקהילה האפריקאית-פרסית על כך שהוא לא בחר אפריקאי-פרסי להיות יועצו הראשי, אבל המינוי עבר בכל-זאת. התברר שהמן היה אנטישמי גדול, וביקש את רשותו של המלך להרוג את כל היהודים, והמלך הסכים. וישלח המן כרוזים, בכל מדינות הממלכה, המתארים את תוכניותיו. היהודים, שנכנסו ללחץ, פנו לבית המשפט וביקשו צו מניעה שיאסור על המן להפיץ את הכרוזים. אבל המן יוצג ע"י ראש מחלקת זכויות האזרח הפרסית, שבבמקרה היה גם הוא יהודי, והוא טען שצו המניעה יפגע בזכותו של המן לחופש הביטוי. וצו המניעה לא ניתן, והכרוזים נשלחו.

פרק ד

ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, וישם על ידו סרט שחור לאות אבל. ואסתר שלחה שליח למרדכי לנחם אותו, אבל הוא מאן להתנחם. ומרדכי שלח הודעה חזרה לאסתר, וביקש ממנה לבוא אל המלך, ולהתחנן לפניו להפסיק את התוכניות להרוג את היהודים. אסתר השיבה שיש עניינים חברתיים בוערים יותר, כמו איכות הסביבה והטרדות מיניות במקום העבודה. אבל מרדכי שיכנע אותה שגם העניין הזה הוא דחוף, והיא הסכימה.

מרדכי הציע לקרוא לכל היהודים לבית הכנסת לשלושה ימים של צום ותפילות, אבל אסתר חשבה שזה מאד לא אופנתי, ובמקום זה, החליטה להכריז על טקס הדלקת נרות. וכך היה.

פרק ה

ויהי ביום השלישי, ותלבש אסתר את החליפה העסקית החכמה ביותר שלה, ותלך לראות את המלך. והמלך הציע לאסתר עד חצי מנכסיו, שהוא בעצם היה חייב לתת לה בכל מקרה, בהתאם להסכם הקדם-נישואין שלהם. אסתר סיפרה למלך שהיא באה להזמין אותו ואת המן למשתה גדול שהיא תיכננה ליום המחרת. המלך מאד התרגש, והוא והמן באו למשתה של האישיות המלכותית אסתר.

המלך, מצדו, נזהר שלא להפר את הסכם הפשרה שעשה עם ושתי מחוץ לבית המשפט, ולכן לא היו במשתה זה שום רקדניות עירומות. המשתה היתה הצלחה גדולה, היו בו הופעות של פליטווד מאק ושל חביבת הקהל ברברה סטרייסנד. ואסתר הודיעה למלך שהוא והמן מוזמנים למשתה הבא, שתוכנן ליום המחרת בכרם של מארתה. בדרכו הביתה מן המשתה, ראה המן את יריבו הותיק מרדכי, וזה הרס לו את הלילה. אשתו של המן יעצה לו לבנות עץ גבוה 50 אמה, ולבקש מהמלך שיתלה עליו את מרדכי למחרת. היא גם הציעה לו שיפסיק להתייחס אליה כאל "אשתו של המן". ויעש העץ.

פרק ו

בלילה ההוא נדדה שנת המלך. ויאמר לעבדיו להביא לו סרט וידיאו, אבל מאז שהוא נפטר מכל הסרטים ה"מעניינים" שלו, כחלק מ"אימון הרגישות" שנאלץ לעבור לאחר פרשת ושתי, כל מה שנשאר לו היה חבילה של סרטים שצולמו במונטאנה ובוצעו ע"י רוברט רדפורד. אז הם הביאו לו את ספר הזיכרונות המלכותי במקום. ושם הוא קרא שמרדכי עשה לו טובה גדולה לפני כמה שנים. בדיוק אז, המן הגיע, והמלך שאל אותו מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו? המן הציע שאולי צריך למנות אותו כשגריר באיזו ארץ לא חשובה אבל עם אקלים חם ונעים, או אולי לתת לו לבלות לילה בסויטה המלכותית. אבל המלך החליט שהמן צריך להוביל את מרדכי על סוס ברחובות שושן. אולם פעילי זכויות בעלי-החיים שמעו על התוכנית של המלך ומחו נמרצות נגדה, אז הוחלט שהמן פשוט יוביל את מרדכי ברגל. וכך היה. כשסיים להוביל את מרדכי ברחובות, חזר המן לביתו, אבל וחפוי ראש. אך מייד כשחזר הביתה, הגיעו שליחי המלך כדי להביא אותו למשתה השני של אסתר. אשתו של המן הבינה שגורלו של בעלה נחרץ, והעירה שהיא תמיד ידעה שהוא לא יגיע לשום מקום.

פרק ז

והמלך והמן ישבו לשתות עם האישיות המלכותית אסתר. ובמהלך המשתה, זעזעה אסתר את המלך כשסיפרה לו שיש מישהו בחדר זה שמתכנן להרוג אותה ואת כל שאר היהודים. "מי האיש?" קרא המלך. ואסתר ענתה: "למה אתה כל כך בטוח שזה דווקא איש? האם אתה חושב שאישה לא מסוגלת להרוג את כל היהודים?!". לאחר שתיקה מביכה, סיפרה אסתר למלך שבמקרה זה באמת איש, ושזה יועצו הראשי, המן.

והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן. והמן נפל לרגלי אסתר והתחנן לפניה שתרחם על חייו. הוא סיפר לה איך הוא גדל בבית הרוס, גידלה אותו אימא שמכרה קראק, ומעולם לא היתה לו ילדות נורמלית. אסתר הכריזה על המן כעל קרבן של "כישלונה של החברה להגן על ילדיה". אז אשמתו של המן הופחתה מ"ניסיון לרצח-עם" ל"הוצאת כרוזים ללא רישיון", והוא קיבל עונש קל יחסית של 5 עד 7 שנים. אחרי שישב בכלא שנתיים בלבד, הוא שוחרר על התנהגות טובה וקיבל חנינה. ובשנה הבאה, תושבי העיר שושן בחרו בהמן לראשות העיר, ולא התייחסו לעבר הפלילי שלו.

ובינתיים, אסתר שיכנעה את המלך להתגבר על הכעס והרגשות השליליים שהיו לו כלפי נשים, והמלך נכנס לתוכנית בת 12 שלבים, ולאחר שסיים אותה, חמת המלך שככה.

פרק ח

ביום ההוא, נתן המלך לאסתר את בית המן, והיא סיפרה למלך שמרדכי היה הדוד שלה. ומרדכי ביקש מהמלך רשות לכל היהודים להיקהל ולעמוד על נפשם ולהרוג את אויביהם. אבל אסתר לא הסכימה, ובמקם זה, היא ארגנה דו-שיח בין מנהיגי היהודים לבין מנהיגי הגויים. ולמרות שלא הצליחו להתגבר על כל חילוקי הדעות, הם הסכימו לחבר מנשר משותף של קבלה הדדית וסובלנות.

פרק ט

ובחודש השנים-עשר, חודש אדר, ביום שבו היהודים היו אמורים להיות מושמדים, היהודים ערכו ועידה בת שלושה ימים של כל מנהיגי האירגונים היהודיים. ובמהלך הועידה, הם הסכימו שצריך לקבוע חג - חג פורים. חג של צדקה ומתנות לאביונים. חג של אהבה ואחוה. חג שבו חוקי החניה יבוטלו. חג שבו ילדים יהודים יוכלו להתלבש כמו צבי נינג'ה ופאואר ריינג'רס, ולא יצטרכו להרגיש שהם הפסידו משהו כשהם לא חגגו את "ליל כל הקדושים". וישלחו כרוזים בכל מדינות המלך, בכל 127 השפות, וגם בשפת ברייל ובשפת החרשים. והיהודים נזהרו שלא להזכיר את שם ה' במגילה, כדי שלא להרגיז את הגויים.

פרק י

והמלך אחשורוש - האדיב והעדין יותר מאי-פעם - הטיל מס על הארץ, כדי לגייס כסף לרווחה ולטלביזיה ציבורית. ומעשיה הגדולים של האישיות המלכותית אסתר, ושל הדוד מרדכי, נכתבו על ספר דברי הימים של פרס. 

Replies