מדוע נעזב בית האלהים (נחמיה יג')

מאת: רמי ניר

אל:

אכן, קרה הדבר - כמתועד: "וַיִּבְרְחוּ אִישׁ-לְשָׂדֵהוּ הַלְוִיִּם וְהַמְשׁוֹרְרִים עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה. וָאָרִיבָה אֶת-הַסְּגָנִים וָאוֹמְרָה מַדּוּעַ נֶעֱזַב בֵּית-הָאֱלוֹהִים" (נחמיה יג' 10 - 11),  כלומר, "בֵּית-הָאֱלוֹהִים נֶעֱזַב". כי היה "בית שני" בית ללא כבוד. ואמנם, "דביר הבית" ריק היה מכל נוכחות אלוהית, כאשר "לוחות הברית" נשארו בכספת "אבן השתייה", והבית לא היה אלא "בית תפילה" ובחצרו מזבח להקרבת קורבנות. וכך, על השלבים לבניית "בית שני" מתועד:

א. "וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס" - בניין המזבח: "וַיִּגַּע הַחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּעָרִים, וַיֵּאָסְפוּ הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל-יְרוּשָׁלִָם" (עזרא ג' 1). "וַיָּקָם יֵשׁוּעַ בֶּן-יוֹצָדָק וְאֶחָיו הַכּוֹהֲנִים וּזְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל וְאֶחָיו
וַיִּבְנוּ אֶת-מִזְבַּח אֱלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (עזרא ג' 2).  "מִיּוֹם אֶחָד לַחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הֵחֵלּוּ לְהַעֲלוֹת עוֹלוֹת לה' וְהֵיכַל ה' לֹא יֻסָּד" (עזרא ג' 2 - 6). ואמנם, "וְהֵיכַל ה' לֹא יֻסָּד".

ב. "וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְבוֹאָם... וְיִסְּדוּ הַבּוֹנִים אֶת-הֵיכַל יְהוָה" (עזרא ג' 10).

ג. "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס" (דניאל ח' 1) הופסקה בניית הבית השני. ואכן, מתועד: "וַיְהִי עַם-הָאָרֶץ--מְרַפִּים יְדֵי עַם-יְהוּדָה ומבלהים (וּמְבַהֲלִים) אוֹתָם לִבְנוֹת, וְסוֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם
כָּל-יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד-מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרָס.  וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל-יוֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם" (עזרא ד' 4 - 6).

ד. "וּבְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרָס" נמשכה והסתיימה בניית "הבית".  ועל כך מתועד: "בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחוֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיוֹם אֶחָד לַחוֹדֶשׁ, הָיָה דְבַר-יְהוָה בְּיַד-חַגַּי הַנָּבִיא אֶל-זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל-יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-יְהוֹצָדָק הַכּוֹהֵן הַגָּדוֹל" (חגי א' 1);   "וַיַּעַן מַלְאַךְ-ה' וַיּוֹאמַר: יְהוָה צְבָאוֹת, עַד-מָתַי אַתָּה לֹא-תְרַחֵם אֶת-יְרוּשָׁלִַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה--אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה?" (זכריה א' 12). "בֵּאדַיִן בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית-אֱלָהָא דִּי בִּירוּשְׁלֶם וַהֲוָת בָּטְלָא עַד שְׁנַת תַּרְתֵּין לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרָס" (עזרא ד' 24).  "וְהִתְנַבִּי חַגַּי נְבִיָּאה וּזְכַרְיָה בַר-עִדּוֹא נְבִיַּאיָּא עַל-יְהוּדָיֵא דִּי בִיהוּד וּבִירוּשְׁלֶם, בְּשֻׁם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהוֹן" (עזרא ה' 1).  "בֵּאדַיִן קָמוּ זְרֻבָּבֶל בַּר-שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בַּר-יוֹצָדָק וְשָׁרִיו לְמִבְנֵא בֵּית אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וְעִמְּהוֹן נְבִיַּאיָּא דִי-אֱלָהָא מְסָעֲדִין לְהוֹן" (עזרא ה' 2).  "וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בָּנַיִן וּמַצְלְחִין בִּנְבוּאַת חַגַּי נְבִיָּאה וּזְכַרְיָה בַּר-עִדּוֹא וּבְנוֹ וְשַׁכְלִלוּ מִן-טַעַם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל וּמִטְּעֵם כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרָס וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר--דִּי-הִיא שְׁנַת-שֵׁת, לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא" (עזרא ו' 14 - 15).   "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-הַגּוֹלָה אֶת-הַפָּסַח--בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן" (עזרא ו' 19).

***

ואמנם, עם מלאת "70 שנה" = "בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ" = "זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה" לחורבן הבית הראשון,  נעשה נסיון להוציא את "לוחות הברית" מכספת "אבן השתייה". ואמנם, המעמד ההיסטורי המיוחד על "אבן השתייה" מתועד:  "וַיַּרְאֵנִי אֶת-יְהוֹשֻׁעַ הַכּוֹהֵן הַגָּדוֹל עוֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ ה', וְהַשָּׂטָן עוֹמֵד עַל-יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ. וַיּוֹאמֶר ה' אֶל-הַשָּׂטָן: יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן,  וְיִגְעַר ה' בְּךָ, הַבּוֹחֵר בִּירוּשָׁלִָם; הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ"(זכריה ג' 1 - 2).

כלומר, עמדו על "אבן השתייה" והתנבאו זכריה וחגי - כדלקמן: 

וְעַתָּה חֲזַק זְרֻבָּבֶל נְאֻם-יְהוָה וַחֲזַק יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-יְהוֹצָדָק הַכּוֹהֵן הַגָּדוֹל
וַחֲזַק כָּל-עַם הָאָרֶץ נְאֻם-יְהוָה
וַעֲשׂוּ כִּי-אֲנִי אִתְּכֶם
נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת
אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-כָּרַתִּי אִתְּכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם
וְרוּחִי עוֹמֶדֶת בְּתוֹכְכֶם--אַל-תִּירָאוּ...
(חגי ב' 4 - 5)

כלומר, "לוחות הברית" = "הַדָּבָר אֲשֶׁר-כָּרַתִּי אִתְּכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם"...

כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן
אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ
עַל-אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם
הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ
נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת
וּמַשְׁתִּי אֶת-עֲו‍וֹן הָאָרֶץ-הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד
בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת
תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ--אֶל-תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל-תַּחַת תְּאֵנָה...
(זכריה ג' 9 - 10)

וַיַּעַן וַיּוֹאמֶר אֵלַי לֵאמוֹר
זֶה דְּבַר-יְהוָה אֶל-זְרֻבָּבֶל לֵאמוֹר:
לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכוֹחַ--כִּי אִם-בְּרוּחִי
אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת
מִי-אַתָּה הַר-הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישׁוֹר
וְהוֹצִיא אֶת-הָאֶבֶן הָרוֹאשָׁה--תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ...
(זכריה ד' 6 - 7)

כאמור: "הָאֶבֶן הָרוֹאשָׁה" = "אבן השתייה"...
ואמנם, אבן זו באותם ימים לא נופצה
וכספת האבן לא פורקה
ואכן, "לוחות הברית" נשארו בקבר עד ימינו
עד עת "קֵץ" היא עת "מלחמת החורץ לשון" = "מִלְחֶמֶת הַשָּׂטָן" = "מִלְחָמָה נֶחֱרֶצֶת"...

***

ולעניין "כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן"...

כאשר ייתגשם החזון בימינו,
ואמנם יינפץ אלהים את "אבן השתייה"
כמתועד: "וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד-עַם-קוֹדֶשׁ--תִּכְלֶינָה כָל-אֵלֶּה" (דניאל יב' 7)
ואכן, אז כספת האבן תפורק,
ואז לאחר שיוצאו "לוחות הברית" מן הקבר,
רק אז ניתן יהיה להחל בבנין הבית הזה "האחרון"
ורק לאחר שיכניס הכוהן הגדול את "לוחות הברית"
אל דביר הבית הזה "האחרון" (אשר יבנה לא רחוק היום)
אכן, אז יהיה בית זה "האחרון" בית "מלא כבוד"...

ועל-כן, בית זה לנצח "לא ייעזב" - ואכן, על כך מתועד:

"גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן-הָרִאשׁוֹן, אָמַר ה' צְבָאוֹת; וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם, נְאֻם ה' צְבָאוֹת" (חגי ב' 9).