כדאי לעקוב אחרי פועלם של עזרא ונחמיה...

מאת: רמי ניר

אל:

אלכסנדר ינאי (המלך לבית חשמונאים) החליט לפתור את בעיית הסרבנות במימוש של גיור גורף... ואולם, המגויירים (בזכות) הפכו להיות בעלי אינטרסים פוליטיים-כלכליים זרים, מכוח זכויותיהם על ארץ ישראל... ולא נשכח את מעללי בעל הזכויות הגדול ביותר: הורדוס האדומי אשר בנה בירושלים מקדש מפואר לאלהי ישראל בחסות כנפי הנשר הרומי...

היום צאצאי הגרים לאלכסנדר ינאי (כולל אלה שעדיין מתגוררים בארץ ישראל) נשמעים לעקרונות דת האיסלם המטפחת אינטרס פוליטי-כלכלי של סרבנות לעודד תנועת "התנגדות" המקדשת מלחמה על האדמה... את המצב מנצלים יהודים בעלי אינטרסים פוליטיים-כלכליים לטעון כי נכון לטפח "סרבנות" יהודית... לפי-כך, כדאי לעקוב אחרי פועלם של עֶזְרָא וּנְחֶמְיָה שהנהיגו בימי בית שני את אזרחי מדינת שבי-ציון, זו הקטנה שנקראה "יהודה" סביבות ירושלים, ולהיווכח כי נהגו נכון כאשר קידשו מוסר אלהים לפני קידוש מלחמה על אדמת ארץ ישראל... כמתועד בדברי אֲמָנַת נְחֶמְיָה... להלן קטעים נבחרים:

וְאֶת-שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָ לָהֶם
וּמִצְווֹת וְחֻקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ לָהֶם בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ
וְלֶחֶם מִשָּׁמַיִם נָתַתָּה לָהֶם לִרְעָבָם
וּמַיִם מִסֶּלַע הוֹצֵאתָ לָהֶם לִצְמָאָם
וַתֹּאמֶר לָהֶם לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ
אֲשֶׁר-נָשָׂאתָ אֶת-יָדְךָ לָתֵת לָהֶם
וְהֵם וַאֲבֹתֵינוּ הֵזִידוּ
וַיַּקְשׁוּ אֶת-עָרְפָּם
וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹתֶיךָ...
(נחמיה ט' 14 - 16)

וַיַּמְרוּ וַיִּמְרְדוּ בָּךְ
וַיַּשְׁלִכוּ אֶת-תּוֹרָתְךָ אַחֲרֵי גַוָּם
וְאֶת-נְבִיאֶיךָ הָרָגוּ
אֲשֶׁר-הֵעִידוּ בָם לַהֲשִׁיבָם אֵלֶיךָ
וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדוֹלֹת...
(נחמיה ט' 26)

וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל-הַבָּא עָלֵינוּ
כִּי-אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ
וְאֶת-מְלָכֵינוּ שָׂרֵינוּ כֹּהֲנֵינוּ וַאֲבֹתֵינוּ
לֹא עָשׂוּ תּוֹרָתֶךָ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ אֶל-מִצְו‍ֹתֶיךָ
וּלְעֵדְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר הַעִידֹתָ בָּהֶם
וְהֵם בְּמַלְכוּתָם וּבְטוּבְךָ הָרָב אֲשֶׁר-נָתַתָּ לָהֶם
וּבְאֶרֶץ הָרְחָבָה וְהַשְּׁמֵנָה אֲשֶׁר-נָתַתָּ לִפְנֵיהֶם
לֹא עֲבָדוּךָ וְלֹא-שָׁבוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם הָרָעִים...

הִנֵּה אֲנַחְנוּ הַיּוֹם עֲבָדִים
וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר-נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ
לֶאֱכֹל אֶת-פִּרְיָהּ וְאֶת-טוּבָהּ
הִנֵּה אֲנַחְנוּ עֲבָדִים עָלֶיהָ
וּתְבוּאָתָהּ מַרְבָּה לַמְּלָכִים אֲשֶׁר-נָתַתָּה עָלֵינוּ--בְּחַטֹּאותֵינוּ
וְעַל גְּוִיֹּתֵנוּ מֹשְׁלִים וּבִבְהֶמְתֵּנוּ כִּרְצוֹנָם
וּבְצָרָה גְדֹלָה אֲנָחְנוּ...
(נחמיה ט' 33 - 37)

וּבְכָל-זֹאת
אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים
וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ כֹּהֲנֵינוּ...
(נחמיה י' 1)

מַחֲזִיקִים עַל-אֲחֵיהֶם אַדִּירֵיהֶם
וּבָאִים בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה לָלֶכֶת בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים
אֲשֶׁר נִתְּנָה בְּיַד מֹשֶׁה עֶבֶד-הָאֱלֹהִים
וְלִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֲדֹנֵינוּ
וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקָּיו
וַאֲשֶׁר לֹא-נִתֵּן בְּנֹתֵינוּ לְעַמֵּי הָאָרֶץ
וְאֶת-בְּנֹתֵיהֶם לֹא נִקַּח לְבָנֵינוּ
וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת
וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לִמְכּוֹר
לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת וּבְיוֹם קֹדֶשׁ
וְנִטֹּשׁ אֶת-הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית וּמַשָּׁא כָל-יָד
וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְו‍ֹת
לָתֵת עָלֵינוּ שְׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה לַעֲבֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ
לְלֶחֶם הַמַּעֲרֶכֶת וּמִנְחַת הַתָּמִיד
וּלְעוֹלַת הַתָּמִיד הַשַּׁבָּתוֹת הֶחֳדָשִׁים לַמּוֹעֲדִים
וְלַקֳּדָשִׁים וְלַחַטָּאוֹת--לְכַפֵּר עַל-יִשְׂרָאֵל
וְכֹל מְלֶאכֶת בֵּית-אֱלֹהֵינוּ...
(נחמיה י' 30 - 34)

***

אם-כן גם בעבר... כל תופעת סרבנות אקטואלית שרתה אינטרסים פוליטיים-כלכליים...
ובהסתמך על ציטוטים ניתן להוכיח כי אכן... אינטרסים פוליטיים-כלכליים מולידים סרבנות... וכל קורא/ת רשאי/ת לבחור לעצמו/ה סרבן... או נאמן – כלבבו/ה:

א)
רצח ההשמדה שביצע דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי בְּנוֹב עִיר-הַכּוֹהֲנִים מוכיח כי שָׁאוּל ידע את משמעות השליחות אשר הוטלה עליו:

עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק
וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ
וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו
וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד-אִשָּׁה
מֵעֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק
מִשּׁוֹר וְעַד-שֶׂה מִגָּמָל וְעַד-חֲמוֹר...
(שמואל א' טו' 3)

וַיִּסֹּב דויג (דּוֹאֵג) הָאֲדֹמִי
וַיִּפְגַּע-הוּא בַּכֹּהֲנִים
וַיָּמֶת בַּיּוֹם הַהוּא שְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ נֹשֵׂא אֵפוֹד בָּד
וְאֵת נֹב עִיר-הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי-חֶרֶב
מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה
מֵעוֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק
וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה לְפִי-חָרֶב...
(שמואל א' כב' 18 - 19)

אם-כן... דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי דאג לאינטרסים פוליטיים-כלכליים של מִשְׁפַּחַת אֱדוֹם...

ב)
ניתן לבחור סרבנות או נאמנות במעשי 3 האישים - כאשר:

1.
אַבְנֵר בֶּן-נֵר... שַׂר-צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל... (לאורך כל הדרך) דאג לאינטרסים של מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי...
גם כאשר המליך אַבְנֵר את אִישׁ בּוֹשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל דאג לאינטרסים של מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי...
(והוא אִישׁ בּוֹשֶׁת כנראה נולד לְשָׁאוּל מפילגש ולא מאשתו אֲחִינוֹעַם בַּת-אֲחִימָעַץ)...

2.
עֲמָשָׂא בֶן-יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי... דאג לאינטרסים של מִשְׁפַּחַת יִשַׁי בֵּית-הַלַּחְמִי...
כמתועד בדברי דוד: "וְלַעֲמָשָׂא תֹּמְרוּ הֲלוֹא עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה"...

3.
אוּרִיָּה הַחִתִּי... היה נאמן עד מוות... לאינטרסים של מלכו דוד...

ג)
אם-כן לאינטרסים של מי דאג יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה?

להלן בחירת סרבן או נאמן היא אישית מתוך קטעים מצוטטים:

1.
וַיַּקְרֵב אֶת-שֵׁבֶט בִּנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָו
וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי
וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן-קִישׁ
וַיְבַקְשֻׁהוּ וְלֹא נִמְצָא...

וַיִּשְׁאֲלוּ-עוֹד בַּיהוָה
הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ
וַיֹּאמֶר יְהוָה הִנֵּה-הוּא נֶחְבָּא אֶל-הַכֵּלִים
וַיָּרֻצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם
וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הָעָם
וַיִּגְבַּהּ מִכָּל-הָעָם
מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-כָּל-הָעָם
הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר-בּוֹ יְהוָה
כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל-הָעָם
וַיָּרִעוּ כָל-הָעָם
וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ...
(שמואל א' י' 21 - 24)

2.
וַיִּהְיוּ בְּנֵי שָׁאוּל
יוֹנָתָן וְיִשְׁוִי וּמַלְכִּישׁוּעַ
וְשֵׁם שְׁתֵּי בְנֹתָיו--שֵׁם הַבְּכִירָה מֵרַב וְשֵׁם הַקְּטַנָּה מִיכַל
וְשֵׁם אֵשֶׁת שָׁאוּל אֲחִינֹעַם בַּת-אֲחִימָעַץ
וְשֵׁם שַׂר-צְבָאוֹ אֲבִינֵר בֶּן-נֵר דּוֹד שָׁאוּל
וְקִישׁ אֲבִי-שָׁאוּל
וְנֵר אֲבִי-אַבְנֵר בֶּן-אֲבִיאֵל...
(שמואל א' יד' 49 - 51)

3.
וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא
נֶעְצָר לִפְנֵי יְהוָה
וּשְׁמוֹ דֹּאֵג הָאֲדֹמִי
אַבִּיר הָרֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל...
(שמואל א' כא' 8)

4.
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָרָצִים הַנִּצָּבִים עָלָיו
סֹבּוּ וְהָמִיתוּ כֹּהֲנֵי יְהוָה
כִּי גַם-יָדָם עִם-דָּוִד
וְכִי יָדְעוּ כִּי-בֹרֵחַ הוּא
וְלֹא גָלוּ אֶת-אזנו (אָזְנִי)...

וְלֹא-אָבוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ
לִשְׁלֹחַ אֶת-יָדָם לִפְגֹעַ בְּכֹהֲנֵי יְהוָה
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, לדויג (לְדוֹאֵג)
סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים
וַיִּסֹּב דויג (דּוֹאֵג) הָאֲדֹמִי
וַיִּפְגַּע-הוּא בַּכֹּהֲנִים
וַיָּמֶת בַּיּוֹם הַהוּא שְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ נֹשֵׂא אֵפוֹד בָּד
וְאֵת נֹב עִיר-הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי-חֶרֶב
מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה
מֵעוֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק
וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה לְפִי-חָרֶב...
וַיִּמָּלֵט בֵּן-אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן-אֲחִטוּב
וּשְׁמוֹ אֶבְיָתָר
וַיִּבְרַח אַחֲרֵי דָוִד...
(שמואל א' כב' 17 - 20)

5.
וְאַבְנֵר בֶּן-נֵר שַׂר-צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל
לָקַח אֶת-אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל
וַיַּעֲבִרֵהוּ מַחֲנָיִם
וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל-הַגִּלְעָד
וְאֶל-הָאֲשׁוּרִי וְאֶל-יִזְרְעֶאל
וְעַל-אֶפְרַיִם וְעַל-בִּנְיָמִן
וְעַל-יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה
בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ עַל-יִשְׂרָאֵל
וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ
אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד...
(שמואל ב' ב' 8 - 10)

6.
וַיָּשָׁב אַבְנֵר חֶבְרוֹן
וַיַּטֵּהוּ יוֹאָב אֶל-תּוֹךְ הַשַּׁעַר לְדַּבֵּר אִתּוֹ בַּשֶּׁלִי
וַיַּכֵּהוּ שָׁם הַחֹמֶשׁ
וַיָּמָת בְּדַם עֲשָׂהאֵל אָחִיו...
(שמואל ב' ג' 27)

7.
וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ
וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ
וַתָּשָׁב אֶל-בֵּיתָהּ
וַתַּהַר הָאִשָּׁה
וַתִּשְׁלַח וַתַּגֵּד לְדָוִד וַתֹּאמֶר הָרָה אָנֹכִי
וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶל-יוֹאָב שְׁלַח אֵלַי אֶת-אוּרִיָּה הַחִתִּי
וַיִּשְׁלַח יוֹאָב אֶת-אוּרִיָּה אֶל-דָּוִד
וַיָּבֹא אוּרִיָּה אֵלָיו
וַיִּשְׁאַל דָּוִד לִשְׁלוֹם יוֹאָב וְלִשְׁלוֹם הָעָם וְלִשְׁלוֹם הַמִּלְחָמָה
וַיֹּאמֶר דָּוִד לְאוּרִיָּה רֵד לְבֵיתְךָ וּרְחַץ רַגְלֶיךָ
וַיֵּצֵא אוּרִיָּה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ
וַתֵּצֵא אַחֲרָיו מַשְׂאַת הַמֶּלֶךְ...

וַיִּשְׁכַּב אוּרִיָּה פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל-עַבְדֵי אֲדֹנָיו
וְלֹא יָרַד אֶל-בֵּיתוֹ
וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר לֹא-יָרַד אוּרִיָּה אֶל-בֵּיתוֹ
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-אוּרִיָּה הֲלוֹא מִדֶּרֶךְ אַתָּה בָא--מַדּוּעַ לֹא-יָרַדְתָּ אֶל-בֵּיתֶךָ
וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל-דָּוִד הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת
וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים
וַאֲנִי אָבוֹא אֶל-בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם-אִשְׁתִּי
חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אִם-אֶעֱשֶׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-אוּרִיָּה שֵׁב בָּזֶה גַּם-הַיּוֹם--וּמָחָר אֲשַׁלְּחֶךָּ
וַיֵּשֶׁב אוּרִיָּה בִירוּשָׁלִַם בַּיּוֹם הַהוּא וּמִמָּחֳרָת
וַיִּקְרָא-לוֹ דָוִד וַיֹּאכַל לְפָנָיו וַיֵּשְׁתְּ--וַיְשַׁכְּרֵהוּ
וַיֵּצֵא בָעֶרֶב לִשְׁכַּב בְּמִשְׁכָּבוֹ עִם-עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְאֶל-בֵּיתוֹ לֹא יָרָד
וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּכְתֹּב דָּוִד סֵפֶר אֶל-יוֹאָב
וַיִּשְׁלַח בְּיַד אוּרִיָּה
וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר לֵאמֹר:
הָבוּ אֶת-אוּרִיָּה אֶל-מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה
וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת...
(שמואל ב' יא' 4 - 15)

8.
וְדָוִד בָּא מַחֲנָיְמָה
וְאַבְשָׁלֹם עָבַר אֶת-הַיַּרְדֵּן
הוּא וְכָל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ
וְאֶת-עֲמָשָׂא שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב--עַל-הַצָּבָא
וַעֲמָשָׂא בֶן-אִישׁ וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי
אֲשֶׁר-בָּא אֶל-אֲבִיגַל בַּת-נָחָשׁ
אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב...
(שמואל ב' יז' 24 - 25)

9.
וְלַעֲמָשָׂא תֹּמְרוּ
הֲלוֹא עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה
כֹּה יַעֲשֶׂה-לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף
אִם-לֹא שַׂר-צָבָא תִּהְיֶה לְפָנַי כָּל-הַיָּמִים תַּחַת יוֹאָב...
(שמואל ב' יט' 14)

10.
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-עֲמָשָׂא
הַזְעֶק-לִי אֶת-אִישׁ-יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים
וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד
וַיֵּלֶךְ עֲמָשָׂא לְהַזְעִיק אֶת-יְהוּדָה
וייחר (וַיּוֹחֶר) מִן-הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יְעָדוֹ...
(שמואל ב' כ' 4 - 5)

11.
וַיֹּאמֶר יוֹאָב לַעֲמָשָׂא
הֲשָׁלוֹם אַתָּה אָחִי
וַתֹּחֶז יַד-יְמִין יוֹאָב בִּזְקַן עֲמָשָׂא--לִנְשָׁק-לוֹ
וַעֲמָשָׂא לֹא-נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד-יוֹאָב
וַיַּכֵּהוּ בָהּ אֶל-הַחֹמֶשׁ
וַיִּשְׁפֹּךְ מֵעָיו אַרְצָה וְלֹא-שָׁנָה לוֹ
וַיָּמֹת...
(שמואל ב' כ' 20 - 21)

12.
וְיוֹאָב אֶל כָּל-הַצָּבָא יִשְׂרָאֵל...
(שמואל ב' כ' 23)

13.
עִירָא הַיִּתְרִי
גָּרֵב הַיִּתְרִי
אוּרִיָּה הַחִתִּי
כֹּל שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה...
(שמואל ב' כג' 38 - 39)