קוד: שבעת ימי הבריאה - יום שבת, חלק אחרון (פרק 3) בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: אלברט שבות
אל: ashabot @ walla.com
שבעת ימי הבריאה- יום שבת, חלק אחרון
(פרק 3)
"אבל כתוב במפורש שאלוהים ברא את השמים ואת הארץ"- זה המשפט הראשון שפרץ מפי המלווה הצעירה והפנתה לי אותו בתהייה... ותשובתי היתה מוכנה מראש: "זו בעינה הטעות החלמאית של העם היהודי ושלכם ושל כל העולם לדורותיו. אכן מחבר התורה הוא האלהים שברא אותי ואותכם ואת כל היקום, אך המונח העברי-ספרותי "אלהים" המופיע בתורתו מכוון לתודעה האנושית שעומדת בראש מרכז השליטה של האדם ומכוונת אותו".
ולמרבה האירוניה, הסבתא הנוצריה הסכימה עם הטעם הספרותי שלי והביאה לו תימוכין מהמיקראות הישנים והחדשים. "אכן", הסכימה בפירוש, "אלהים נמצא בכל תודעה אנושית ולמעשה אין שום הבדל בין תודעה לאלהים". כאן לא הצלחתי להפסיק את זרם דיבורה והמתנתי בסבלנות עד שלקחה אוויר לריאות ובאותו הרגע השתחלתי:"לא גברתי, ישנו הבדל יסודי בין שני המושגים. אלהים הבורא לא בא להודיע ולהתפאר בפנינו שהוא ברא את היקום, זו המשימה שלנו לדעת... אני אישית חקרתי ומצאתי כי אלהים הוא שחיבר את התורה וכי קיום אלהים נגזר מהמציאות. ואומנם למסקנה זו היגעתי דרך חקירה מעמיקה לתורה, אך בתורה עצמה לא מופיעה שום עדות ישירה אודות בורא היקום. היום אני יודע להגיד שאלהים חיבר את התורה עבור האדם שישתמש בה כספר של הוראות שימוש וכמדריך במרחב המציאות. התורה היא ספר שימושי מאוד להבנת הדינמיקה הפועלת במרחב המציאות, ואני מדבר על הדינמיקה של הכוחות הפיזיקלים גרידא הפועלים ביקום. הדינמיקה הזו מופיעה בתורה תחת המונח "יהוה" לאמר: י- הוה, ימשיך ההווה ויתקיים לאין סוף".
הינה הצלחתי להשלים כמעט 90% מהרעיון היצירתי והשמעתי למסיונרית נוצריה את מה שהיהודים לא הצליחו לשמוע מזה אלפי השנים: המונח "אלהים" המופיע בתורה מכוון לתודעה האנושית, והמונח "יהוה" מכוון לשונית לדינמיקה השולטת בכוחות המרחב. הינה כי כן העברתי למסיונרית את עיקר הממצאים שהיגעתי אליהם מתוך שבעת ימי הבריאה, ועקרתי מאוזן נוצריה שני מונחים מעוותים הנטועים בה אלפי השנים. המטלה הספורטיבית שלקחתי על עצמי הוכתרה בהצלחה ונותר לראות איך הדברים ייפלו עליה; איך תהיה תגובתה...
ציפיתי למטר של שאלות והבהרות כי הרי נכנסתי לשטח מוכר עם מונחים זרים... אך ציפיותי נדושו וגם הפעם ידידתי המסיונרית לא איכזבה והסכימה עם הדינמיקה הפועלת במרחב ועם המונח שמייצגה בתורה. "יהוה ובוודאי הוא האלוה שמייצג את הדינמיקה הפועלת במרחב ואת ההווה הנמשך עד אין סוף. מלכותו וללא ספק משתרעת מההווה הנראה לעין ועד לאין סוף"- סיכמה בהחלטיות, ואני הבנתי שגם קורטוב מדברי לא הגיע ליעדו. בנתיים היא המשיכה ללא הפרעה אל נושאה ותכליתו היא- יש בעל בית ליקום, יש תיקווה, יש ישו. במילים אחרות- יש אלימות ועוני ורעב וחמס ועושק- אך לצידם ישנו ישו המשיח שיגאל את העולם מעוולתו.
בתכלס- האשליה התנפצה ולא הצלחתי להשמיע לנוצריה את מה שהיהודים כשלו לשמוע מזה אלפי השנים... עננה של תיסכול ריחפה עלי. בשלב הזה ובחסות העננה הזאת ראיתי את עצמי מתעמת חזיתית עם בת שיחי: "הבה נניח לרגע מהאמיתות והאמונות שלנו ונעמוד מול אדם טוב וישר אך בד בבד אינו מאמין בקיום אלהים. יצא לי להכיר אנשים בעלי ערכים טובים- כאלה שניתן להגדירם בהחלט כאנשים חיוביים התורמים לחברה אך מפקפקים בקיום אלהים; מה יש לך להגיד לאדם כזה? מהיכן יש לך שיש בורא לעולם?"
וכאילו פתחתי סכר שנכבשו מאחוריו כל מי תבל... "אני חייבת להביע את השתאותי לאו דווקא מהשאלה כי אם ממקורה – שתנוסח דווקא ע"י יהודי...", ואני כבשתי את ההתבזות שכפתה לדידה עלי והנחתי לה לרוקן על גבי את הסכר במלואו; ואני חייב להעיר שתכולת הסכר ואיכותו לא היתה מביישת את מיטב הדרשנים מבני עמינו...