דו-שיח "על רגל אחת"

קוד: דו-שיח "על רגל אחת" בתנ"ך

סוג: בסיס

מאת: אלברט שבות

אל: ashabot @ walla.com

אני מציע למי שמוצא עניין בנושא ללכת  אל המאמר  בו ריכזתי את שתי הטענות כהילכתן, או אז לחזור לכאן, אל המשך הדו-שיח העקרוני.

                                                                                                                      

                                           דו-שיח [צילום:  יואב בלום]

 

בהמשך לדו-שיח על תפקיד אלהים במשחק החיים, בו טענתי כי המשחק כל כולו בידי האדם ותפקידו של אלהים הסתכם בהכנת הבמה עבור האדם, זאת כנגד טענת איש שיחי, נועם, ותמציתה: "ניתן לראות כי המציאות היא תוצאה של השגחת הקב"ה שגורם לאדם להתבונן בנעשה ולתקן את הדרוש, הן כפרט והן כעם". אני מציע למי שמוצא עניין בנושא ללכת  אל המאמר בו ריכזתי את שתי הטענות כהילכתן, או אז לחזור לכאן, אל המשך הדו-שיח העקרוני.

היום נהדפתי שוב ע"י נועם שחזר ושינן כי אינו מסכים עימי וכי "ההשגחה הפרטית של הקב"ה דואגת שכל אחד מאתנו יעשה את ההתפתחות הרוחנית שלו". להלן אביא ציטטות עקרוניות מדבריו:

"התנהגותנו אינה גוררת בהכרח עונשים אלא "מכתיבה" את הסיטואציות שהקב"ה יזמן לנו כדי שנתעורר ונתבונן ונבין את אשר עלינו לעשות, לכן, לדידי, אין משמעות לניתוח התנהגות זה או אחר כלפינו, כי בסופו של דבר כולם שליחיו של הקב"ה אשר מכוון את התנהגותם על-פי הדרוש לנו ולהתפתחותנו".

ובתשובה לדעה שהיבעתי על המוות בדו-שיח הראשון: "לגבי המוות, ומכיוון שהוא חלק משרשרת מורכבת – שלא את כולה אנו מבינים, הרי שהוא מפחיד/לא מפחיד, גרוע/לא גרוע באותה מידה ליתר מרכיבי הפאזל. יש למוות תפקיד בפאזל הגדול וכדאי לעמוד עליו".

"העולם הזה נועד, כאמור, לספק אפשרויות של תיקון כאשר הנשמה יכולה להתעלות להיתקן רק כאן. ולכן כל עוד לא השלימה את תיקונה, היא מתאמצת להישאר כאן".

"המוות הוא בהחלט סוג של 'קאט' במקרים שהאדם עומד רחוק רחוק מהיעוד והתיקון ואין טעם להשאירו כאן בתנאיו הנוכחיים, או אז הוא נלקח מכאן והמוות נכנס לפאזל המשחק. אדם כזה יחזור בגלגול נוסף, בתנאים משופרים המתאימים להתפתחות שעליו לקיים".

"כולנו מחויבים להתפתח- בכך אין לנו בחירה. אין לנו בחירה גם בנסיבות, בתנאים, בסביבה שאנו נולדים לתוכה, וגם לא בסיטואציות שיקיפו אותנו. יש לנו בחירה אך ורק בדרך שאנו מגיבים על הסיטואציות הנקראות בדרכינו".

לסיום: "בידנו לבחור אם נלמד את שעלינו לעשות דרך התורה אשר "דרכיה דרכי נועם", או שנלמד בדרך הייסורים של אובמה או דע-אש".

"זה הכל".

                   ___________________________________________

וזו תשובתי לנועם:

תכין לך נועם קפה תה או סלט ירקות משופר- זה הולך להיות קצת ארוך מהרגיל...

נועם יקר, אני רוצה להגיד לך שאתה מתנסח באופן יוצא מן הכלל, ואם הייתי "מונח" או "מושג" או סתם מילה בעברית- העונג היה לי ליפול בידיך. וגם אני, אולי תעיד עלי בעצמך, יודע להתנסח לא רע וגם להשתמש במושגים ובמונחים... רוצה להגיד כי לכולנו עומדת האופציה לקחת את המילים והמושגים ולבנות משפטים, כמו המשפט שניסחת: "ההשגחה הפרטית של הקב"ה דואגת שכל אחד מאתנו יעשה את ההתפתחות הרוחנית שלו"; "העולם הזה נועד לספק אפשרויות תיקון"; "אין לנו בחירה בנסיבות, בתנאים, בסביבה שנולדים לתוכה, ולא בסיטואציות שיקיפו אותנו"... לעומתך אני קבעתי כי יש לנו בחירה לתנאים ולנסיבות, ולמעשה אנחנו מעצבים את הסביבה שנולדים אל תוכה ובונים במו ידינו את כל הסיטואציות המקיפות אותנו; זה ההפך הנכון של קביעתך.

הוא שאמרתי, לכולנו פתוחה האופציה לקחת את המילים לידיים ולבנות מהן משפטים כאשר רוב המשפטים המחוברים על-ידינו הם למעשה קביעות המבוססות על אמונה אותה רכשנו מאבותינו, או פשוט רכשנו אותה במהלך חיינו- מנסיון חיינו. אם תעשה ספירת מלאי תיווכח כי מעט הן הקביעות שאנו מבססים אותן על מידע מדויק ומעובד כמו "אל תקרב את היד לאש פן תשרף", "הספורט הוא טוב לבריאות", "1+2=3"... למעשה "ההסכמה" או "אי-ההסכמה" עם דעתו של האחר- הם שני המונחים שמסדירים את הקביעות הנפוצות מהסוג הראשון המבוססות על אמונות, והם המונחים הדומיננטים ביותר בחיינו ולא במקרה, כי רוב המשפטים המחוברים על-ידינו הם מהסוג הזה. אנו מרבים להעריך, לנבא, להאמין... אנו בני אדם ומותר לנו להאמין, להעריך, לקבוע על-סמך השכל הישר, או להכריע על-סמך הנסיון שרכשנו במהלך חיינו.

לכולנו מותר, אבל, וכאן ה-אבל הגדול, רק ישות אחת השגורה בפינו כאלהים- אסור לה לבנות משפטים מהסוג שלנו הנפוץ המבוססים על אמונה או הערכה, זאת אם קיימת הישות הזו השגורה בפינו כאלהים. די להצביע בכל חמשת חומשי התורה על קביעה אחת המבוססת על אמונה – בשביל להפקיע את תואר האלוהות מאלוהים, וזו הקביעה שלי כאדם ואני מבסס אותה על מידע מדויק ומעובד.

אם נתחיל בפסוק הראשון של התורה "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ"- הרי עומדת בפנינו חלופה אחת מתוך שתיים להבנת הנקרא: 1) ביכולתינו לקלוט את המידע הזה המופנה אלינו ע"י הקב"ה אך ורק על-פי האמונה; להאמין ולקבוע כי אלהים הוא שברא את העולם וכי חייב להיות ריבון ובורא ליקום- הוא האלהים בורא שמים וארץ. מאידך עצם ההזמנה שנוסחה ע"י הקב"ה להאמין בו ובבריאתו- מפקיעה ממנו את תואר האלוהות, כי אלהים לא יבנה משפט המבוסס על אמונה או השקפה. 2) החלופה השניה היא שהבנתינו לנקרא לקויה. המילים והאותיות מונחות לפנינו אך איננו יכולים לפשוט מתוכן את האמת המלאה שרק אלהים יכול לחתור אליה ולארוז אותה עבורינו במשפט, ואנחנו פיספסנו את המשפט הזה הבנוי כל כולו על טהרת המידע המדויק והמוחלט, מידע שנועד עבורנו וידינו יכולה לגעת בו ולהשיגו, אך דווקא אמונותנו וקביעותנו הן העומדות בינינו לבין המידע הזה.

אני יכול להסיק מזאת כי אפשרות קיום אלהים יכולה להערך רק בחסות החלופה השניה, דהיינו בחסות המידע המדויק שנוכל לזהותו מתוך כל מילה ומשפט בתורה, כאשר הטקסט התורני במלואו יעמוד למבחן התוצאה הזה ללא יוצא "מהכלל"; והכלל הוא: להסיר את קליפת האמונה שעטפנו בה כל מילה ומשפט בתורה, ולנעוץ אז את המבט במידע המדויק אותו נושאת המילה או המשפט. וכפי שהזכרתי כל התורה חייבת לעמוד במבחן הזה, כל מילה וכל משפט וכל פרק וחומש חייב לשאת מידע מדויק, מוחלט, שהאמונה ממנו והלאה, וזאת מהמילה הראשונה "בראשית" ועד המשפט "לעיני כל-ישראל".

נועם היקר, וכפי שציינתי לך בעבר- "או אם תרצה ללא קורטוב של צניעות"- אני לקחתי על עצמי את המשימה הזאת לראות היש אלהים בקרבנו אם-אין, היש מידע מדויק עבורנו בתורה או שנוטפת התורה אמונה ואך אמונה. הלכתי לפסוק הראשון בתורה והתכוונתי להסיר מעלי כל קליפה של אמונה. ביקשתי למצוא את המידע החלופי המדויק ולהפתעתי מצאתי מולי מידע פיסיקלי מדויק לעייפה המיועד כל כולו לאדם; אין לו ולקיומו של הקב"ה מאומה. מצאתי כי אין כאן הודעה מפי הקב"ה על בריאת העולם, כי אם משפט פיסיקלי קמוץ ומדויק המבהיר את תולדות בריאת היש בתודעת האדם.

למעשה התורה לא פוצחת וכותבת את המידע המדויק- כהוא זה בפני האדם, אלא המעיין מגיע אל המידע בתהליך סמי-עצמאי, וזאת תוך כדי נסיונו להבין במאמץ כנה את הכתוב לפניו והתעקשותו להסיר את הקליפות הקונבנציונליות שכיסו עד הלום את המילות שלפניו, או אז אותן המילים המונחות לפניו באות לידי ביטוי כהמשכו הטבעי של המידע שהגיע אליו בתהליך עצמאי, כלומר הן מתחברות באופן טבעי וכמעט מובן מאליו לשרשרת המידע שלו החל מהחוליה המקומית שהגיע זה הרגע ממש אליה. אינני מתאר מימד דמיוני או רוחני, אני מתאר תהליך גשמי שעברתי עם שתי הרגליים על האדמה. תיעדתי את התהליך הזה לפרטיו על-גב הסדרה שפרסמתי "שבעת ימי הבריאה", וגם "התורה נגד המדע".

באופן הזה צלחתי את הפסוק המפורסם הראשון של התורה: "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". וכן אוצר של מידע פיסיקלי מפורט ומדהים בדיוקו נפתח בפני. עם זאת חשדתי כי שירטטתי בעצמי את העיגול סביב המטרה, וכי חיברתי את מילות התורה לחוליות ולמחשבות שהתרוצצו בטבעיות בתוכי. ביקשתי לבדוק אם שרשרת המידע המדויק שנפתחה בפני תתחבר עם מילות הפסוק השני, כי הרי אין המדובר במידע רוחני גמיש כי-אם במידע פיסיקלי מדויק שקשה לשיבוץ בכל מסגרת.

להפתעתי שוב, צלחתי גם את הפסוק השני והשלישי ואת הפרק הראשון במלואו. המידע הפיסיקלי הספציפי והמדויק התחבר בטבעיות ועבר ממילה למילה ומפסוק לפסוק על-פני הפרק הראשון. היום השביעי נפרד ולא במקרה מששת הימים ופתח את הפרק השני, וגם את היום המיוחד הזה עברתי עם המידע שבידי ושרשרת המידע המדויק שאצרתי גדלה לאין-ערוך. וכן עדיין לא השתחררתי מהחשדות שדבקו בי כעלוקה; חשדתי שמא הצלחתי לצייר את העיגול שלי סביב כל הפרק הראשון עם גלישה קטנה אל יום השבת שבפרק השני. לקחתי איפוא את חומש התורה ופתחתי אותו באופן אקראי, ושרשרת המידע הפיסיקלי שבידי התחברה גם עם הדף האקראי, ואולי נכון לומר כי נמתחה עד אליו לפרוש לעיני מידע כמעט יותר מדויק.

עברתי בשלב מסוים לשיטה חלופית וביקשתי לראות אם התורה יודעת להתחבר אלי, אל השרשרת האישית עד מאוד של מחשבותי. דנתי בתוכי בשאלה הספציפית: וכי מה מנע מהאדם עד הלום לקלוט את המידע המדויק כה יקר-ערך האצור בתורה? הכיצד נשמט מעינינו המידע הזה לאורך כל הדורות. וכן גיבשתי דעה מאוד אישית סביב הנושא והיגעתי למסקנה כי טמוע באדם הנוהג למלוק לאמת את ראשה, לא ללכת עם האמת עד הסוף. פשוט איננו עקביים בחיפושינו אחר "הנתון" יהא אשר יהא, הן בתחום המשפט, המחקר, הצדק, ההגיון, או האמת כהיא זו. בשלב כלשהו אנו נוטים לנטוש את האמת שחיפשנו ולעבור לאמת גמישה יותר הנתפרת ע"פ צורכינו, או בלשוני- אנו עקביים במנהגינו למלוק לאמת את ראשה; זו התכונה הטמועה בנו ושניתקה אותנו משרשרת המידע של התורה. בשלב מסוים של התהליך בו גיבשתי את הדעה הזו, מצאתי בספר דברים פרק כ"ה את הפרק המיוחד שהוקצה לסוגיה- הוא הפרק שעוסק באויבינו המיתולוגי "עמלק". בימים אלה אני כותב סדרה שמתעדת את הפרק הזה בתורה.

רציתי להצביע נועם על מקור "העניין הטכני" שסיפרתי לך עליו ודרכו נגעתי במספר תכונות הקושרות את האדם בבחירה החופשית, במחזורי החיים האינסופיים, במוות- מתת האלהים... התנסחתי שם גבוהה גבוהה ואני חושב שיש לכל הדעות מקום להסכים או לא עימי או להביע דעה זו או אחרת. אולם אם תרצה להבין אותי- אזי העניין לא פשוט כלל וכלל כי תצטרך לצלוח את המידע שבתורה בשביל לעמוד על המידע הטכני הזה.

שלך / אלברט