קוד: על סדר היום - פליטים בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: אראל
אל:
מאז תחילת מלחמת שמחת תורה, אלפי עובדים זרים ברחו מישראל. כתוצאה מכך נוצר מחסור חמור של עובדים בחקלאות, הגורם גם למחסור בפירות וירקות. קשה לזכור, שרק לפני כמה חודשים, ישראל היתה אחד היעדים המבוקשים ביותר לזרים. עשרות אלפי זרים מאפריקה, אסיה ומזרח אירופה ניסו להיכנס לישראל בכל דרך אפשרית, ואנחנו ניסינו לעצור אותם בכל דרך אפשרית... מתברר שזו היתה טעות מבחינה כלכלית, אבל גם מבחינה יהודית.
לפי התורה, יש חובה לקלוט פליטים הנמצאים בסכנת חיים, כמו שכתוב ב
דברים כג16: "לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו,
אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו
" (פירוט). וכשהפליטים מגיעים, יש להתייחס אליהם בכבוד,
דברים כג17: "עִמְּךָ יֵשֵׁב, בְּקִרְבְּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בַּטּוֹב לוֹ; לֹא תּוֹנֶנּוּ
" (פירוט). כמובן, יש לדרוש מהם לקיים את
שבע מצוות בני נוח, שהן תנאי לישיבה בארץ ישראל.
ומה לגבי אנשים הבאים לחפש עבודה, ואינם פליטים? - לפי התורה, אין חובה לקלוט אותם; אבל אם הם בכל-זאת מגיעים - יש לתת להם את היחס הראוי לאורחים. נזכור את עוון סדום ועמורה: ערים שה' נתן להן שפע רב, והן לא רצו לחלוק אותו עם עמים אחרים ולכן אמרו "למה לנו עוברי דרכים, שאין באים אלינו אלא לחסרינו [מממוננו]? בואו ונשכח תורת רגל מארצנו!
" וחוקקו חוקים שמטרתם להרחיק אורחים, ועל כך נאמר ב
יחזקאל טז49: "הִנֵּה זֶה הָיָה
עון סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה
" (פירוט).
אנחנו התייחסנו לזרים המגיעים אלינו כאל עול שצריך לצמצם ככל האפשר, אבל עכשיו אנחנו רואים שהכנסת אורחים (כשהם מתחייבים לקיים את מצוות בני נוח) יכולה דווקא להיות ברכה למשק, הזקוק נואשות לידיים עובדות.