על סדר היום - עיקרון הרוב

קוד: על סדר היום - עיקרון הרוב בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: אראל

אל:

אחת מנקודות המחלוקת בנושא הרפורמה המשפטית היא לגבי עקרון הרוב. תומכי הרפורמה אומרים: הרוב קובע - הרוב צריך למשול. אם רוב חברי הכנסת תומכים בחוק - לא ייתכן שבית המשפט יבטל אותו. אם רוב חברי הכנסת בחרו בממשלה - לממשלה צריך להיות רוב בוועדה לבחירת השופטים.

ביהדות אכן קיים עקרון של הכרעת הרוב. העקרון נלמד מ שמות כג2: "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת, וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (פירוט). מכאן למדו חז"ל, שכשיש מחלוקת בין שופטים, מכריעים לפי דעת הרוב - "אחרי רבים להטות" - ולא דורשים הסכמה פה-אחד (המשפט בתחילת הפסוק, "לא תהיה אחרי רבים לרעות ", נדרש כאיסור על השופט הפרטי לבטל את דעתו מפני דעת הרוב).

אולם, עקרון הכרעת הרוב נאמר על החלטה עובדתית - האם הנאשם חייב או זכאי. כשחייבים לבחור אחת מתוך שתי אפשרויות, עדיף לבחור בהתאם לדעת הרוב, כי יש סיכוי גדול יותר שהם צודקים (ראו Jury theorem). אבל בכל הנוגע לחלוקת משאבים ציבוריים, העקרון הוא, במדבר כו54: "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ, אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ" (פירוט). הרוב אמנם מקבל נחלה גדולה יותר, אבל לא יכול לנשל את המיעוט מנחלתו - גם למיעוט יש זכות לקבל נחלה בהתאם לגודלו.

וכמו בנחלה, מסתבר שכך יש לחלק גם את תקציב המדינה - באופן יחסי לגודל האוכלוסיה - ולא שהרוב ייקח את הכל לעצמו. וכך גם בנושא החלטות ציבוריות: לא הגיוני שהרוב יחליט את כל ההחלטות בעצמו, והמיעוט לא ישתתף כלל. זה לא רק בלתי-הוגן - זה גם לא יעבוד - הרי המיעוט, שדעתו מתבטלת, לא חייב לשתף פעולה. אני מקווה שמנהיגינו ימצאו את הדרך לקיים את הפסוק, במדבר כו54: "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ" (פירוט), לתת לכל אדם מישראל את חלקו בשלטון ובמשאבים הציבוריים, ולהביא לשיתוף פעולה ושלום בעם ישראל.