קוד: ביאור:הושע ב15 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
וּפָקַדְתִּי עָלֶיהָ אֶת יְמֵי הַבְּעָלִים אֲשֶׁר תַּקְטִיר לָהֶם, וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבֶיהָ, וְאֹתִי שָׁכְחָה נְאֻם ה'"
1. ע"פ הפשט, ותעד = לבשה את תכשיטיה, מהשורש עדה, שהוא השורש של המילה עדי = תכשיט (דומה לשורש ענד בלשון ימינו). לפי זה, הפסוק מתאר את האישה הנואפת החצופה במיוחד, העונדת על עצמה את התכשיטים שקיבלה במתנה מבעלה, והולכת אל מאהביה.
2. ואפשר לדרוש את פסוקנו על-פי הפסוק
משלי כה12: "נֶזֶם זָהָב
וַחֲלִי כָתֶם, מוֹכִיחַ חָכָם עַל אֹזֶן שֹׁמָעַת
": נזם וחלי הם משל לאנשים המוכיחים ומנסים להחזיר את האדם למוטב. לפי זה אפשר לפרש את המילה
ותעד על-פי המשמעות השניה של השורש
עדה = הסיר: האומה הישראלית הסירה מעליה את כל הנביאים והחכמים שניסו להוכיח אותה על דרכיה, והלכה אחרי "מאהביה" האלילים.
ראו נזם = תכשיט לאף או לאוזן., נזמים = לוגו של עבודה זרה.