קוד: ביאור:הושע ד15 בתנ"ך
סוג: מבנה1
מאת: אראל
אל:
הושע ד
15-16: "
אם זונה אתה ישראל
-
אל יאשם יהודה
,
ואל תבואו הגלגל
,
ואל תעלו בית און
,
ואל תשבעו חי ה
'
.
כפרה סוררה סרר ישראל
,
על
-
כן ירעם ה
'
ככבש במרחב
...
".
למי פונות המילים המודגשות,
ומה משמעותן?
1.
המילים הראשונות בפסוק
15
פונות בבירור לבני ממלכת ישראל
-
מלכות שומרון
-
שבה חי ופעל הנביא הושע.
לכן פירש מצודת דוד,
שהקטע כולו פונה לבני ממלכת ישראל ואומר להם
"
אם אתם חוטאים בזנות - אל תאשימו את יהודה;
אמנם,
בגלל המלחמה שביניכם,
לא יכולתם לעלות לבית המקדש שנמצא בתחום יהודה,
אבל זה לא תירוץ לחטוא,
כי בני יהודה לא הכריחו אתכם ללכת לעבוד אלילים בגלגל ובבית אוון
".
מדוע הזכיר הנביא דווקא את הגלגל ואת בית אוון
(=
בית אל
)? -
על
-
פי ספר עמוס,
נראה ששני המקומות הללו היו מקומות פולחן שבהם בני ישראל עשו פשעים
(
עמוס ד
4): "
בואו בית
-
אל
ופשעו
,
הגלגל
-
הרבו לפשוע
;
והביאו לבקר זבחיכם
,
לשלשת ימים מעשרתיכם
".
2. אך יש עוד דבר משותף לשני המקומות הללו - גלגל ובית אוון נמצאו בדרום ממלכת שומרון, ליד הגבול שבין שומרון לבין יהודה. לכן ייתכן שכוונת הנביא היא " אם אתם חוטאים בזנות - אל תקלקלו גם את יהודה; אל תעשו את הפשעים שלכם בערים הסמוכות לגבול יהודה, כדי שבני יהודה לא יראו אתכם ולא יתפתו להצטרף אליכם; ואל תישבעו בשם ה ' כדי שבני יהודה לא יחשבו שאתם עובדים את ה ', שלא יחשבו שהפשעים שלכם מהווים דרך לגיטימית לעבוד את ה '".
3.
לכן ייתכן (כדברי מלבי"ם), שהמילים המודגשות מופנות אל בני ממלכת יהודה,
ומטרת הנביא היא להזהיר אותם שלא יושפעו מחטאי ממלכת ישראל
: "
ואל תבואו הגלגל
,
ואל תעלו בית און
" -
אל תבואו למקומות שבהם בני ממלכת ישראל כביכול עובדים את ה
',
כי המקומות הללו מלאים פשעים
(
כמו שאמר עמוס
).
לפי זה, אפשר לפרש את סוף הפסוק "
ואל תשבעו חי ה'
" בשתי דרכים: אחת - ע"פ
רש"י כאן
- "ואל תישבעו עמהם חי ה'"; אל תשתתפו בטקסים שבהם הם נשבעים בשם ה', כי זו רק רמאות, הם לא באמת מאמינים בה'. והשניה - ע"פ
רש"י רות ג 13 - אל תחשבו שאתם יכולים להשביע את היצר שלכם שלא יתגבר עליכם
(
כמו שבועז השביע את יצרו כשהיה עם רות בגורן),
כי לא תצליחו, היצר חזק מדי ואתם תתפתו ללכת בדרכם הרעה.
בהמשך הקטע, הנביא מסביר לבני יהודה, שלא כדאי להם ליצור קשרים קרובים מדי לממלכת ישראל:
כי כפרה סוררה סרר ישראל
,
עתה ירעם ה'
ככבש במרחב": אמנם ממלכת ישראל היא גדולה וחזקה כמו
פרה, אבל הם
סררו= מרדו ועזבו את ה ', ולכן ה ' יהפוך אותם
לכבשקטן וחלש, כלומר, יקטין את שטחם ואת כוחם,
וירעהאותם כמו
כבשבודד
במרחבגדול ( ע " ע אשמת הצאן, הפרה שהפכה לכבש )
ד
17: "
חבור עצבים אפרים
,
הנח לו
":
אל תחשבו שתצליחו לקרב את בני אפרים לעבודת ה
',
כי בני אפרים מחוברים חזק לעצבים
(=
לאלילים),
ולכן כל שאתם יכולים לעשות הוא
-
להניח להם לנפשם,
לא לנסות להחזיר אותם למוטב ולא להתערב איתם,
כדי שלא תושפעו מהם לרעה
(
לגבי פירוש חז"ל
לפסוק זה ע'
כאן
;
פירוש אחר ניתן למצוא כאן).
ד
18: "
סר סבאם
,
הזנה הזנו
,
אהבו הבו קלון מגיניה
" -
מנהיגיה של ממלכת שומרון,
האמורים להגן עליה מהתדרדרות רוחנית,
הם שיכורים ומכורים לטיפה המרה
(
סר
=
מר);
הם זונים בעצמם ומזנים אחרים,
ויזנו גם אתכם;
הם אוהבים לתת
(
הבו)
קלון לאנשים אחרים,
והם יביאו קלון גם עליכם,
אם תתחברו אליהם.
ד
19: "
צרר רוח אותה בכנפיה
,
ויבושו מזבחותם
" -
רוח
זנונים
(
שנזכרה בפסוק
11)
צוררת
=
מטילה מצור
בכנפיה
על ממלכת שומרון;
הרוח חוסמת אותם ואינה מאפשרת להם להתקרב אל ה
';
גם
הזבחים
שהם זובחים לה
'
הם
יבשים
ואין בהם טעם וכוונה אמיתיים;
ולכן אין טעם להתקרב אליהם.