קוד: ביאור:הושע ד17 בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: אראל
אל:
וכן היה רבי אליעזר הקפר אומר: אהב את השלום ושנא את המחלוקת. גדול השלום, שאפילו בשעה שישראל עובדים עבודה זרה, ויש שלום ביניהן, אומר הקדוש ברוך הוא אין רצוני לנגוע בהן. שנאמר (הושע ד 17): " חבור עצבים אפרים הנח לו ".אם יש ביניהן מחלוקת מה נאמר בהן? (הושע י) " חלק לבם עתה יאשמו "".
פירושו של ר' אליעזר הקפר לפסוק "חבור עצבים אפרים הנח לו" נראה כמנוגד לפשט הפסוק, שהוא נבואת תוכחה: "חבור עצבים אפרים - נצמד לעכו"ם ואי אפשר לו לפרוש לפיכך הנח לו אתה הנביא ולא תנבא להוכיחו כי לא יועיל
"
(רש"י, וראו גם
בהסבריו של פרופ' יהודה אייזנברג).
יותר מזה: אם נעיין בכל הקטע, נראה שהוא בכלל פונה אל בני יהודה, ואומר להם שלא יתקרבו אל בני אפרים כדי שלא יושפעו ממעשיהם הרעים (כך לפחות פירש מלבי"ם), כך שמשמעות הפסוק היא הפוכה - "לכן אני מצווה אותך, אתה יהודה: הנח לו, היפרד ממנו, ואל תבואו הגלגל, ואל תתערב עמו!
".
אולם, מעיון בקטע נראה, שהעונש שהנביא מנבא לבני אפרים, הנצמדים לאלילים, הוא קל יחסית: ה' יקטין את כבודם ואת כוחם, כביכול יהפוך אותם מפרה גדולה וחזקה לכבש קטן וחלש (פסוק 16), אך לא מעבר לכך.
ועוד: בכל הקטע, הנביא לא קרא לבני יהודה להילחם בבני אפרים כדי לנקום בהם על כך שהם עובדים אלילים, אלא רק ציווה עליהם להיפרד ולהתנתק מהם על-מנת שלא יושפעו לרעה.
כלומר, גם כאשר בני אפרים מחוברים ונצמדים לאלילים, ה' לא רוצה לפגוע בהם ולהילחם בהם, אלא רק להקטין את כוחם ולהרחיק מהם את בני יהודה כדי שלא יושפעו. השלום בין בני ישראל חשוב לה' יותר מאשר הניצחון במלחמה התרבותית.
יש הבדל בין אחדות לבין שלום: ר' אליעזר הקפר לא אמר שבני ישראל
צריכים להיות מאוחדים; הוא אמר שצריך להיות שלום ביניהם. השלום יכול להיות
גם שלום קר: לא נלחמים אבל גם לא מתאחדים, לא מתערבבים ולא מושפעים לרעה.
לעיון נוסף: