הקרב על עגל הזהב א

קוד: הקרב על עגל הזהב א בתנ"ך

סוג: תוכן2

מאת: אראל

אל:

כמה פסוקים בתנ"ך מלמדים, שבימי הנביא הושע, היו בישראל מלחמות אזרחים סביב עגלי הזהב; היו שני מלכים שניסו לבטל את עבודת העגלים, אבל העם מרד בהם, וכתוצאה מכך, המצב הפנימי והחיצוני של עם ישראל התדרדר.

הדבר משתקף בנבואה של הושע (הושע ח3 - ח6). בקטע הבא, דברי הנביא מסומנים בכתב בולט, והפירוש (ע"פ מלבי"ם) בכתב רגיל:

3. זנח ישראל את המלך היחיד שהיה טוב; ולכן אויב ירדפו; ייתכן שהכוונה לפול מלך אשור, שבא על ישראל לאחר רצח שלום-בן-יבש.

4. הם המליכו ולא ממני, השירו ולא ידעתי – הם המליכו מלכים ומינו שרים בניגוד לדעתי – רק בגלל שהמלכים הקודמים הפסיקו לעבוד עגלים; את כספם וזהבם הפרטי עשו להם בני ישראל לעצבים במקום 'האלילים הציבוריים' שהמלכים הקודמים הסירו, למען ייכרת.

5. זנח המלך את עגלך, שומרון, ולכן חרה אפי בם - בבנ"י: עכשיו המלך כבר לא מסית אותם לעבוד את העגל, אז למה הם לא חוזרים בתשובה? מה עוד צריך לקרות כדי שהם ינקו את עצמם מהעוון הזה? עד מתיי לא יוכלו ניקיון?!

6. כי עד עכשיו היה העגל אל 'ממלכתי', אל שהמלך עשה ולכן כל ישראל היו חייבים לכבד אותו. אבל מעכשיו העגל הוא מישראל – מהעם ולא מהמלך, והוא - חרש עשהו, חרש פשוט, מהעם - ולא אלוהים הוא : כי שבבים יהיה – כי הוא נעשה מתוך שובבות של עם ישראל, ולא בגלל שהמלך החטיא אותם; כל זה נאמר על עגל שומרון . [הושע נוהג לשים את נושא המשפט בסוף המשפט - ע' מלבי"ם]