ראשי>תרי-עשר>מלאכי>
ראשי>מבנה>סדר נושאים>
ראשי>בין ה' לאדם>עבודת ה'>

ספר מלאכי - מבנים

קוד: מבנה מלאכי בתנ"ך

סוג: מבנה2

מאת: אראל

אל:

ספר מלאכי הוא שילוב יפהפה של נבואות, שמראות צדדים שונים ביחסים שבין ה' לעם ישראל. בדף זה ננסה לסכם בקצרה את מבנה הספר. לכל נבואה יש גם מאמר שמסביר את המבנה שלה בפירוט רב יותר.

המבנה הכללי של הספר הוא מורכב, כמעט תלת-מימדי, ואי אפשר להראות אותו בטבלה אחת, ולכן נראה אותו בכמה טבלאות.

קודם כל, ב'מבט מלמעלה', זה נראה כך:

(א02-א05): 'אהבתי אתכם' אמר ה'. ואמרתם: 'במה אהבתנו?' - 'הלוא אח עשיו ליעקב', נאום ה', 'ואוהב את יעקב. ואת עשו שנאתי; ואשים את הריו שממה, ואת נחלתו לתנות מדבר. כי תאמר אדום רוששנו, ונשוב ונבנה חורבות - כה אמר ה' צ': המה יבנו ואני אהרוס; וקראו להם 'גבול רשעה', ו'העם אשר זעם ה' עד עולם'. ועיניכם תראינה, ואתם תאמרו: 'יגדל ה' מעל לגבול ישראל'.

(א06-א07) בן יכבד אב, ועבד - אדוניו. ואם אב אני - איה כבודי? ואם אדונים אני - איה מוראי? אמר ה' צ' לכם הכהנים בוזי שמי! ואמרתם: במה בזינו את שמך? מגישים על שולחני לחם מגואל! ואמרתם: במה גאלנוך?

(א07-א09) באמורכם: 'שולחן ה' - נבזה הוא!' וכי תגישון עיוור לזבוח - אין רע? וכי תגישו פיסח וחולה - אין רע? הקריבהו נא לפחתך - הירצך או היישא פניך? אמר ה' צ'. ועתה,'חלו נא פני אל, ויחוננו!', מידכם היתה זאת - היישא מכם פנים?! אמר ה' צ'..

(א10-א14)  מי גם בכם ויסגור דלתיים, ולא תאירו מזבחי חינם; אין לי חפץ בכם, אמר ה' צ', ומנחה לא ארצה מידכם. כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגויים, ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה: כי גדול שמי בגויים, אמר ה' צ'. ואתם מחללים אותו -- באמורכם 'שולחן ד' מגואל הוא', ו'ניבו נבזה אוכלו'. ואמרתם 'הנה מתלאה', והפחתם אותו, אמר ה' צ', והבאתם גזול ואת הפיסח ואת החולה, והבאתם את המנחה; הארצה אותה מידכם?! אמר ה'. וארור נוכל, ויש בעדרו זכר, ונודר וזובח מושחת לד': כי מלך גדול אני, אמר ה' צ', ושמי נורא בגויים.

(ב01-ב03) ועתה, אליכם המצוה הזאת - הכהנים. אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי, אמר ה' צ', ושילחתי בכם את המארה, וארותי את ברכותיכם וגם ארותיה, כי אינכם שמים על לב: הנני גוער לכם את הזרע, וזריתי פרש על פניכם, פרש חגיכם; ונשא אתכם אליו.

(ב04-ב09) וידעתם כי שילחתי אליכם את המצוה הזאת, להיות בריתי את לוי, אמר ה' צ'. בריתי היתה איתו החיים והשלום, ואתנם לו מורא, וייראני; ומפני שמי ניחת הוא. תורת אמת הייתה בפיהו, ועוולה לא נמצא בשפתיו; בשלום ובמישור הלך איתי, ורבים השיב מעוון. כי שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו: כי מלאך ה' צ' הוא. ואתם סרתם מן הדרך, הכשלתם רבים בתורה; שיחתם ברית הלוי, אמר ה' צ'. וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל העם; כפי אשר אינכם שומרים את דרכיי, ונושאים פנים בתורה.

(ב10-ב12) הלוא אב אחד לכולנו, הלוא אל אחד בראנו; מדוע נבגד איש באחיו לחלל ברית אבותינו? בגדה יהודה, ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים: כי חילל יהודה קודש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר. יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאוהלי יעקב, ומגיש מנחה לה' צ'.

(ב13-ב16) וזאת שנית תעשו: כסות דמעה את מזבח ה', בכי ואנקה; מאין עוד פנות אל המנחה, ולקחת רצון מידכם. ואמרתם: 'על מה?': על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדת בה, והיא חברתך ואשת בריתך. ולא אחד עשה, ושאר רוח לו, ומה האחד, מבקש זרע אלוהים; ונשמרתם ברוחכם, ובאשת נעוריך אל יבגוד. כי שנא שלח, אמר ה' א-להי ישראל, וכיסה חמס על לבושו, אמר ה' צ'; ונשמרתם ברוחכם, ולא תבגודו.

(ב17-ג05) הוגעתם ה' בדבריכם. ואמרתם: 'במה הוגענו?': באמורכם: 'כל עושה רע טוב בעיני ה' ובהם הוא חפץ'; או - 'איה אלוהי המשפט?!' הנני שולח מלאכי, ופינה דרך לפניי; ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים; ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא -אמר ה' צ'. ומי מכלכל את יום בואו? ומי העומד בהיראותו? כי הוא כאש מצרף, וכבורית מכבסים. וישב מצרף ומטהר כסף, וטיהר את בני לוי וזיקק אותם כזהב וככסף; והיו לה' מגישי מנחה בצדקה. וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים - כימי עולם וכשנים קדמוניות. וקרבתי אליכם למשפט, והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר; ובעושקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני - אמר ה' צ'.

(ג06-ג12): כי אני, ה', לא שניתי; ואתם, בני יעקב, לא כליתם. למימי אבותיכם סרתם מחוקיי, ולא שמרתם - שובו אליי ואשובה אליכם, אמר ה' צ'! ואמרתם: 'במה נשוב?' - היקבע אדם אלהים, כי אתם קובעים אותי?! ואמרתם 'במה קבענוך?' - המעשר והתרומה: במארה אתם ניארים, ואותי אתם קובעים, הגוי כולו?! הביאו את כל המעשר אל בית האוצר, ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת, אמר ה' צ': אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים, והריקותי לכם ברכה עד בלי די. וגערתי לכם באוכל, ולא ישחית לכם את פרי האדמה; ולא תשכל לכם הגפן בשדה, אמר ה' צ'. ואישרו אתכם כל הגויים: כי תהיו אתם ארץ חפץ, אמר ה' צ'.

(ג13-ג21): חזקו עליי דבריכם, אמר ה'; ואמרתם: 'מה נדברנו עליך?' - אמרתם: 'שוא עבוד אלהים; ומה בצע כי שמרנו משמרתו, וכי הלכנו קדורנית, מפני ה' צ'?! ועתה אנחנו מאשרים זדים, גם נבנו עושי רשעה, גם בחנו אלוהים ויימלטו! אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו; ויקשב ה', וישמע, וייכתב ספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. והיו לי, אמר ה' צ', ליום אשר אני עושה סגולה; וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלהים לאשר לא עבדו. כי הנה היום בא, בוער כתנור; והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש, וליהט אותם היום הבא, אמר ה' צ', אשר לא יעזוב להם שורש וענף. וזרחה לכם, יראי שמי, שמש צדקה, ומרפא בכנפיה; ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק. ועסותם רשעים, כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם, ביום אשר אני עושה, אמר ה' צ'.

ועכשיו נסתכל על הנבואה השלישית ועל הנבואה הרביעית ב'מבט מהצד'.

בנוסף לכך, כאמור:


תגובות