קוד: ביאור:מלאכי ב10 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
הלוא אב אחד לכלנו,"
הלוא אל אחד בראנו;
מדוע נבגד איש באחיו,
לחלל ברית אבתינו?
בהמשך מוכיח הנביא את בני יהודה על שני דברים:
בגדה יהודה, ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים: כי חילל יהודה קודש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר".
וזאת שנית תעשו: כסות דמעה את מזבח ה', בכי ואנקה; מאין עוד פנות אל המנחה, ולקחת רצון מידכם. ואמרתם: 'על מה?': על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדת בה, והיא חברתך ואשת בריתך".
הלוא אב אחד לכולנו" - לבין התוכחות שבאות בהמשך הפרק? ובכלל, לאיזה אב הכוונה?
1. ע"פ ראב"ע, "אב אחד לכולנו
" הוא יעקב, אביהם של כל
בני ובנות ישראל; ומכיוון שכל בני ישראל אחים, ראוי שהגברים לא יבגדו
בנשותיהם הישראליות, ולא יקחו להם נשים נכריות שאינן בנות יעקב. אולם:
אשר אתה בגדת בה והיא חברתך ואשת בריתך" - אינה תלויה בעובדה ש" אב אחד לכולנו "; אדם צריך לקיים את התחייבויותיו ובריתותיו גם כלפי אנשים זרים, שאינם בני אותו אב.
אב אחד לכולנו" הוא אדם הראשון; ומכיוון שכל הגברים והנשים הם צאצאיו של אדם הראשון, ראוי שהגברים לא יבגדו בנשותיהם הישראליות, כנ"ל. אולם:
בן יכבד אב...").
אל אחד בראנו" עדיין מתאים לכל העמים, ולכן הטענות כנגד הפירושים הקודמים נכונות גם כאן.
בני בכורי ישראל"), ומכאן ניתן להסיק, שגם שאר העמים הם בנים של ה'.
אב אחד לכולנו" הוא אכן אדם הראשון, אבל המשפט הזה איננו דברי הנביא אלא דברי העם; בני יהודה, שלקחו נשים נכריות, טוענים כלפי הנביא "מדוע אתה מאשים אותנו בבגידה?
הלוא אב אחד לכולנו- הלוא כולנו צאצאים של אדם הראשון,
הלוא אל אחד בראנו- וכולנו נבראנו ע"י אותו אל;
מצאנו טענה דומה להפליא באגדה תלמודית (מובאת למשל
כאן): "רבי עקיבא.. כשהלך לרומי... אצל הגמון אחד ושגר לו שתי נשים יפות, רחצום וסכום וקשטום
ככלות חתנים. והיו מתנפלות עליו כל הלילה זאת אומרת 'חזור אצלי' וזאת אומרת
'חזור אצלי', והיה יושב ביניהם ומרקק ולא פנה אליהן. הלכו להן והקבילו פני
ההגמון ואמרו לו 'שווה לנו המות משתיתננו לאיש הזה'. שלח וקרא לו
אמר לו: ומפני מה לא עשית עם הנשים הללו כדרך שבני אדם עושים לנשים, לא
יפות המה
לא בנות אדם כמותך? הן
מי שברא אותך לא ברא אותן! אמר לו: מה
אעשה, ריחן בא עלי מבשר נבלות וטרפות ושרצים
"
לגבי המשך הפסוק - "מדוע נבגד איש באחיו, לחלל ברית אבותינו
" ישנם כמה פירושים:
א. ע"פ איתן ירדן, ייתכן שזה המשך הטענה של העם:
ב. גם ע"פ דעת מקרא, זה המשך הטענה של העם:
ג. ולי (אראל) נראה יותר שזו כבר התשובה של הנביא: הנביא משיב להם על שתי הטענות:
מדוע נבגד איש באחיו"? כלומר: נכון שכולנו בני אדם הראשון, אבל זה לא אומר שמותר לנו לבגוד איש באחיו ולפגוע בנשים הראשונות שלקחנו; גם אילו היה מותר לקחת אישה מעם אחר, עדיין אסור לקחת אישה שניה בלי רשותה של האישה הראשונה;
לחלל ברית אבותינו"? כלומר: נכון שה' ברא את כל העמים, אבל ה' גם כרת ברית מיוחדת עם אבותינו, והברית הזאת אוסרת על בני ישראל לקחת נשים מעמים אחרים (ע' שמות לד 10-.16).
בגדה יהודה, ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים: כי חילל יהודה קודש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר", כלומר: הנישואין עם נשים נכריות מהווים חילול ובגידה בברית הקדושה שה' כרת עם עם ישראל, כי הנשים הנכריות רואות את עצמן כבנות אל נכר; הן לא מאמינות ש" אל אחד בראנו ", הן מאמינות שיש להן אל אחר שברא אותן; ומי שמתחתן עם אישה כזאת למעשה משתף פעולה עם הטעות שלה.
וזאת שנית תעשו: כסות דמעה את מזבח ה', בכי ואנקה; מאין עוד פנות אל המנחה, ולקחת רצון מידכם. ואמרתם: 'על מה?': - על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדת בה, והיא חברתך ואשת בריתך", כלומר: הנישואין עם נשים נכריות מהווים גם בגידה בברית שכל איש כרת עם אשתו הראשונה - אשת נעוריו - ביום שנשא אותה לאישה, ובגידה בברית היא מעשה פסול, כי גם האישה שבוגדים בה היא אחות - גם היא יכולה להגיד "אב אחד לכולנו".