יונה הנביא וחורבן נינוה

^[1] ראה אבן עזרא בפירושו ליונה א, ב.

^[2] "תולדות האמונה הישראלית" כ"ח עמ' 401. פרופ' קויפמן אינו הראשון ואינו היחיד בין פרשני המקרא בארץ המתייחס כך ליונה הנביא ולספר נבואתו. רבים כבר קדמוהו ואמרו שספר זה אינו משקף, כביכול, סיפור היסטורי. כל אחד ונימוקו עמו. פרופ' סגל שואל מדוע לא מוזכר סופו של הנביא לאחר שחזר מנינוה? ("מבוא המקרא" לסגל,הוצאת קרית ספר,כ"א, עמ' 447). ג. הירשלר ואחרים שואלים מדוע לא מצוין מי היה שליט נינוה באותה תקופה?(ספר יונה,הוצאת כהנא). משל שימש המקרא אוטוביוגרפיה לכל נביא ונביא, וכאילו בא להזכיר שמותיהם של כל השליטים האזוריים אליהם מתייחס המקרא. אפילו בנס חנוכה שכל המקורות מדברים על מלכות יוון, אינם מתייחסים למלך יוון למרות, שידוע היטב, מי מלך באותה עת ביוון. כנראה שהיתה סיבה, אולי ערכית, מדוע לא הוזכר שמו.(ראה מאמרי ב"שמעתין" חוברת 16, עמ' 22, הערה 7).

^[3] לטענה זו יש להעיר, כי למרות בקיאותו הרבה במקרא, נעלמה ממנו נבואתו של ירמיהו: "כה אמר ה', אלי עשה לך מוסרות … ושלחתם אל מלך אדום ואל מלך מואב ואל מלך בני עמון ואל מלך צור ואל מלך צידון, ביד מלאכים הבאים ירושלים אל צדקיהו מלך יהודה וציוות אותם אל אדוניהם לאמור: כה אמר ה' צבאות אלוקי ישראל כה תאמרו אל אדוניכם אנוכי עשיתי את הארץ … את האדם … ועתה אנוכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנצר מלך בבל עבדי … ועבדו אותו כל הגויים ואת בנו ואת בן בנו, עד בוא עת ארצו גם הוא, ועבדו בו גויים רבים ומלכים גדולים, והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אותו…(ירמיהו כ"ז, ב-יא). ירמיהו גם מספר על נביאים אחרים שניבאו על ממלכות אחרות: "אך שמע נא הדבר הזה אשר אנוכי דובר באוזניך ובאוזני כל העם, הנביאים אשר היו לפני ולפניך מן העולם, וינבאו אל ארצות רבות ועל ממלכות גדולות למלחמה ולרעה ולדבר(שם כ"ח ז-ח). חז"ל כבר נגעו בבעיה זו ולא היה להם ספק כי אכן נבאו כל הנביאים לאומות העולם, אלא, שבעה נביאים ניבאו לאומות העולם בלבד. כך הבינו האמוראים את הברייתא האומרת "שבעה נביאים נתנבאו לאומות העולם ואלו הן …….." (בבא בתרא ט"ו,ב). כלומר, התם עיקר נביאותייהו לישראל, הכא עיקר נביאותייהו לאומות העולם (שם).

^[4] לפי המסורת המוסלמית, שקיבלוה מתושבי הסביבה של נינוה העתיקה, נפטר יונה הנביא וקברו נכרה באחת הגבעות בסביבה, הנקראת עד היום "נבי יונס" (הנביא יונה), ראה להלן בנספח. לעומת מסורת זו, הנוסע, ר' פתחיה, מהמאה ה12, מספר, כי ביקר ב"גת-חפר" ובשיחה עם שומר ישמעאלי אמר לו הלה: "יונה הנביא יהודי היה ראוי אתה ליהנות מפירות העצים הגדלים על קברו" (ראה "חיפה והעמקים" לפרופ' וילנאי, עמ' 270). שמואל אברמסקי הולך בעקבות סגל, קויפמן והירשלר, במאמרו על נושא זה ב"גזית" חוברת ג-ד עמ' 9-6.

^[5] בראשית י, יא; ראה מלכים ב', י"ט לו; ישעיהו ל"ז, ל"ו, ועוד. נינוה מוזכרת גם בקובץ חוקיו של חמורבי (1750-1792 לפנה"ס). בחפירות נתגלו לֵבנים עם כתובות מתקופת המאה ה- 13 לפנה"ס.

^[6] "ביבליותיקי, כרך 2, 27, 1.

Anabasis ^[7] 7-12,4, כרך 3.

^[8] שני האחרונים מוזכרים בכרוניקה של אוסיביוס שצירף הערות משלו.

^[11] גד פִרסם ציור של גוף הטבלה, העתקה מדויקת של כתב היתדות, העתק כתב היתדות באותיות רומיות ותרגום הטבלה לאנגלית. בספרו "נפילתה של נינוה", ראה מאמרו של קלויזנר, השילוח, שם.

שם הספר באנגלית, 1923, C.J.Gadd: 'The Fall of Ninve’,LONDON

^[12] סדר עולם רבה פי"ח-כ, יבמות צ"ח, א', רש"י, רד"ק, ואבן עזרא בפירושם למלכים ב', ט', א', ושם,י"ד,כה, ומהר"י קרא ליונה א', א'.

^[13] פרקי דרבי אליעזר, פרק מ"ג.

^[14] "ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו … (מלכים ב, ט, א) ראה במקורות בהערה 12. הוא מוזכר שנית בשמו המלא ותוארו במלכים ב' י"ד, כה.

^[15] מכילתא דר"י פרשת בא. בילקוט שמעוני ירמיהו רמז שכ"ה הגירסא היא "שלישית לא נדבר עמו".

^[16] ראה לעיל הערה 12 ו- 14.

^[17] ירושלמי סוכה פ"ה, ה"א; בראשית רבה צ"ח, יא; "יונה מחילא דאליהו קא אתא"(זוהר שמות קצ"ז,ע"א; עם פירוש הסולם' כי"א, פרשת ויקהל אות מ"ז,עמ' טז).

^[18] סדר עולם רבה שם; צמח דוד, ורשא, תרל"ב, עמ' 12; סדרי זמנים לאברהם אריה עקביא,1943,עמ' 152. אין מקום לטענה, שהתאריכים המקובלים עלינו אינם נכונים, ושיש הבדל בכ- 200 שנה ולפיה עמד הבית השני 600 שנה ולא 420 כמקובל, או שגלות בבל נמשכה זמן רב יותר מהמקובל. ביחס לכרונולוגיה הכללית ובמיוחד לכרונולוגיה של מלכי פרס.יש לחפש את הטעיות אצל ההיסטוריונים הפרסיים שנודעו באי דיוקם.אין זו המסגרת לבירור בעיה זו. חבל שרבים נתפסים בכך מבלי משים. אפריים צורף כותב כבדרך אגב "יונה בן אמיתי ניבא בימי עמוס וירבעם בן יואש 744-784 לפנה"ס, כמאתיים שנה לפני החורבן (בשדה חמ"ד, כ"י,חוברת א-ב, עמ' 52).אין התאריכים הללו הולמים את החשבון המקובל עלינו.

^[19] ראה ברכות ל"א,; עירובין ס"ג, א'; יומא נ"ג, א'.

^[20] ראה מאמר מאלף של עקביא: "שנה שנשמטה מתולדות ישראל", "סדרי זמנים" נספח ו' מעמ' 301

ואילך.

^[21] אמנם בנבואתו המתייחסת לירבעם בן יואש, לא נאמר מפורשות שנשלח עי נביא אחר, אך ניתן להבין זאת מסגנון הכתוב: "אשר דיבר ביד עבדו יונה בן אמיתי הנביא"(מלכים ב,יד כה) יתכן כי ההדגשה "הנביא" באה לומר לנו, שדיבור זה לא היה נבואה מקורית אע"פ שהוא נביא. הדגשה דומה מצאנו בנבואתו השניה של אחיה השילוני (מלכים א', יד) ביתר המקומות במקרא שכתוב "אשר דיבר ה' ביד.." לא הודגש שהיה נביא, כי העובדה שה' דיבר עמו מוכיחה כי נביא הוא, "דבר ה' –זו נבואה" (תוספתא עדויות פ"א א). ייתכן איפוא שבנבואה השניה נעזר אחיה השילוני בנביא אחר (אולי אליהו הנביא תלמידו), כי שם מודגש: ואחיה לא יכול לראות כי קמו עיניו משֹיבו" והלא אין הנבואה שורה אלא על גיבור"? נדרים ל"ח א', שבת צ"ב א').אמנם בפירוש הראש (נדרים, שם) נאמר: "אין הנבואה שורה בקביעות", אך לא כך נראה מדברי הרמב"ם (יסודי התורה פ"ז, ה"א, ובעיקר ב"מורה הנבוכים" ח"ב, ל"ב, ראה לחם משנה יסודי התורה, שם). נוסף לכך, המושג של הרא"ש "בקביעות " אינו ברור, כי שום נביא, פרט למשה רבנו, לא זכה לנבואה כל אימת שרצה בכך. ייתכן איפוא, שנבואה שניה נחשבת כבר לנבואה שבקביעות, זאת ועוד. אם גם אחיה השילוני ניבא שתי נבואות משום מה, לא הודגש הדבר כפי שהודגש אצל יונה הנביא? לעומת זאת על נבואה אחת, שהמקרא מזכירן, לא הדגיש זאת המקרא גם אצל נביאים אחרים.

^[22] מלכים א, י"ט, ט"ז, ראה רש"י על אתר שמדגיש זאת.

^[23] ראה לעיל הערה 14

^[24] כשיורד שפע נבואי יש שהוא משפיע בעקיפין גם על אחרים כי השפע הוא רב מאוד, כשם שכל דבר בבריאה מוענק בשפע רב יותר מההכרחי לקיום (ראה אברבנל מלכים א,כרך ב',עמ' תר"א, השאלה החמישית והתשובה בפירושו למלכים ב', שם, עמ' תרה,ירושלים, תשט"ו, ראה גם "גאון יעקב" ממחבר אלמוני על עין יעקב" נדרים, שם, שהגיע לאותה מסקנה). ר' יוסף אלבו מוכיח אף הוא בטוב טעם, על אפשרות של תחולת נבואה באמצעות נביא על זולתו. כמו האברבנל הוא מצביע על כך שבשעת מתן תורה זכו שש מאות אלף יוצאי מצרים לדרגת נבואה הגבוהה ביותר, "והגיעו אליה בחסד אלוקי ובאמצעות משה" (ספר העיקרים,מאמר ג' פי"א). לאור האמור יש כאן תשובה לשאלתו של יוסף רוזנטהל, משום מה לא צויינה תחילת הינבאותו של יונה, כפי שהמקרא מציין אצל כל נביא אחר? על סמך שאלה זו, שלא מצא לה תשובה, הגיע למסקנות מרחיקות לכת, בדבר זמן כתיבת הספר (ראה "דרך אמןנה" לרוזנטהל, וארשא תרנ"ז עמ' 35). המקרא לא יכול היה לציין אצל יונה תחילת הינבאות, כי היא התחילה אצלו לא כנבואה מקורית עצמאית, אלא, כזוכה לשפע נבואי באמצעות נביא אחר. ומשזכה לנבואה עצמאית, לא היתה זו התחלה ממש. אולי אפשר גם לראות זאת במרומז בפסוק התמוה: "ויהי נא פי שניים ברוחך אלי" (מלכים ב', ב, ט) שאמר אלישע לאליהו רבו. כיצד אפשר להעניק פי שניים מהקיים? שואלים המפרשים ומתקשים לתרץ. אך כאמור, יונה הוא הילד שהחיה אליהו, רוח נבואה היא מדרגה מיוחדת של חיים (היא מדרגה מובדלת מן "מדבר",כוזרי מאמר א סעיף לט). אליהו החיה את יונה פעם אחת בלבד ואילו אלישע השפיע עליו רוח נבואה פעמיים לראשונה כששלחו למשוח את יהוא בשם ה' ובשנית בעניין ירבעם בן יואש.

תגובה ל: יונה הנביא וחורבן נינוה דניאל ישראל    [נכתב ב: 16:15:26  20.09.2004]