הסגנון של ישעיהו

קוד: הסגנון של ישעיהו בתנ"ך

סוג: כלל_ספר

מאת: אראל (ערך)

אל: פירושים וסימנים 6

ישעיהו

[מתוך המאמר " לכל נביא יש סגנון "]

  • כינויים
  • הכינוי "האדון ה' צבאו-ת" מופיע רק בישעיהו (5פ בישעיהו א-יט) [1]

    וגם הכינוי הדומה "ד' ה' צבאו-ת" אופייני לישעיהו (8פ בישעיהו ג-כח, 5פ בירמיהו, 1פ בתהלים סט)

    הכינוי "קדוש ישראל" אופייני לישעיהו [2] (1פ בדברי ישעיהו במל"ב יט, 25פ בספר ישעיהו, 2פ בירמיהו נ-נא, 3פ בתהלים עא-עח-פט)

    הכינוי "אביר יעקב\ישראל" אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו א-מט-ס, 1פ בברכת יעקב ליוסף בבראשית מט, 2פ בתהלים קלב)

    הכינויים שמתחילים ב"בורא..." (וגם "בוראנו" וכו') אופייניים לישעיהו (9פ בישעיהו מ-סה, 1פ בעמוס ד, 1פ בקוהלת יב)

    וגם הכינויים שמתחילים ב"גואל..." (גם "גואלך" וכו') אופייניים לישעיהו (13פ בישעיהו מא-סג, 1פ בירמיהו נ, 3פ בתהלים יט-עח-קג, 1פ באיוב יט)

    הביטוי "בית יעקב" אופייני לישעיהו (10פ בישעיהו, 1פ בבראשית מו, 1פ בשמות יט, 2פ בירמיהו ב-ה, 1פ ביחזקאל כ, 2פ בעמוס ג-ט, 2פ בעובדיה, 2פ במיכה ב-ג, 1פ בתהלים קיד)

    הכינוי "בנייך" אופייני לישעיהו (9פ בישעיהו מט-ס, 1פ בירמיהו ה, 4פ ביחזקאל טז-כג-כו, 1פ בזכריה ט, 1פ בתהלים קמז)

    הביטוי "מעשה יָדַי" מופיע רק בישעיהו (3פ בישעיהו יט-כט-ס)

    "בית יעקב" ו"ישראל" בפסוק אחד אופייניים לישעיהו (4פ בישעיהו י-מח, 1פ בשמות יט, 1פ בירמיהו ב, 1פ ביחזקאל כ, 1פ במיכה ג, 1פ בתהלים קיד)

    "ציון" ו"ירושלים"\"ישראל"\"יעקב" בפסוק אחד אופייניות לישעיהו (22פ בישעיהו ב-סד, 9פ בתהלים נא-קמז, 5פ במיכה א-ג-ד, 4פ בזכריה א-ח-ט, 4פ באיכה ב-ג, 1פ בירמיהו נא [3] , 3פ ביואל ג-ד, 1פ בעמוס א, 2פ בצפניה ג, 1פ בעובדיה)

    "בית דוד" ו"יושב ירושלים" בפסוק אחד מופיעים רק בזכריה (4פ בזכריה יב-יג).

    חוץ מזה, "יושב ירושלים" (בלשון יחיד) בקטעים נבואיים מופיע רק בישעיהו (3פ בישעיהו ה-ח-כב).

  • שמות עצם
  • "נֵס" אופייני לישעיהו ולירמיהו (10פ בישעיהו, 5פ בירמיהו ד-נ-נא, 1פ ביחזקאל כז, 1פ בתהלים ס, 1פ בשמות יז, 3פ בבמדבר כא-כו)

    "זרם" אופייני לישעיהו (5פ בישעיהו ד-לב, 1פ בחבקוק ג)

    "שאון" אופייני לישעיהו (8פ בישעיהו ה-סו, 4פ בירמיהו כה-מו-מח-נא, 1פ בהושע י, 1פ בעמוס ב, 3פ בתהלים מ-סה-עד)

    "אותיות" מופיע רק בישעיהו (3פ בישעיהו מא-מד-מה)

    "פּסֶל" בקטעים נבואיים אופייני לישעיהו (9פ בישעיהו מ-מח, 2פ בירמיהו י-נא, 1פ בנחום א, 1פ בחבקוק ב, 1פ בתהלים צז)

    "חורבות" אופייניות לישעיהו וליחזקאל (12פ ביחזקאל יג-לח, 8פ בישעיהו ה-סא, 2פ בירמיהו כה-מט, 1פ במלאכי א, 3פ בתהלים ט-קב-קט, 1פ באיוב ג, 1פ בעזרא ט, 1פ בדניאל ט)

    "צל" אופייני לישעיהו ולתהלים (11פ בישעיהו ד-מט, 10פ בתהלים יז-קמד, 5פ באיוב ז-מ, 3פ בקהלת ו-ח, 2פ בירמיהו ו-מח, 3פ ביחזקאל יז-לא, 1פ בהושע ד).

    "נֵצֶר" אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו יא-יד-ס, 1פ בדניאל יא)

    "חציר" בקטעים נבואיים אופייני לישעיהו ולתהלים (1פ בדברי ישעיהו במל"ב יט, 9פ בישעיהו טו-נא, 6פ בתהלים לז-קמז, 2פ באיוב ח-מ, 1פ במשלי כז)

    "שמיר" במשמעות של 'קוץ' (כמו בביטויים "שמיר ושית", "קוץ שמיר") מופיע רק בישעיהו (8פ בישעיהו ה-לב)

    "שמיר" במשמעות של 'אבן קשה' לא מופיע בכלל בישעיהו (ירמיהו יז, זכריה ז, יחזקאל ג)

    "מסילה" בקטעים נבואיים אופיינית לישעיהו (4פ בישעיהו יא-סב, 1פ בירמיהו לא)

    "אליל" ו"אלילים" אופייניים לישעיהו (8פ בישעיהו ב-לא, 1פ בירמיהו יד, 1פ ביחזקאל ל, 1פ בחבקוק ב, 1פ בזכריה יא, 2פ בתהלים צו-צז, 1פ באיוב יג)

    "עריץ" ו"עריצים" אופייניים לישעיהו (7פ בישעיהו יג-מט, 2פ בירמיהו טו-כ, 3פ בתהלים לז-נד-פו, 3פ באיוב ו-טו-כז, 1פ במשלי יא)

    "עיוור" ו"עיוורים" אופייניים לישעיהו (9פ בישעיהו כט-נט, 1פ בירמיהו לא, 1פ בצפניה א, 1פ במלאכי א, 1פ בתהלים קמו, 1פ באיוב כט, 1פ באיכה ד)

    גם "חֵרֵש" ו"חֵרֵשים" אופייניים לישעיהו (5פ בישעיהו כט-מג, 1פ בשמות ד, 1פ בויקרא יט, 2פ בתהלים לח-נח)

    "איים רבים" אופייניים ליחזקאל (2פ ביחזקאל כז, 1פ בתהלים צז), ו"הָאיים\ן" אופייניים ליחזקאל (5פ ביחזקאל כו-כז-לט, 1פ בישעיהו סו)

    חוץ מאלה, "איים" במשמעות של מקומות רחוקים (גם בביטוי "איי הים") אופייניים לישעיהו (13פ בישעיהו, 1פ בתהלים עב, 1פ בירמיהו לא, 1פ בדניאל יא, 1פ באסתר י)

    וגם "איים" במשמעות של חיות-מדבר (חברים של "ציים") אופייניים לישעיהו (2פ בישעיהו יג-לד, 1פ בירמיהו נ)

    וגם "אי" במשמעות של מקום רחוק אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו, 2פ בירמיהו כה-מז)

    "שרון" אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו לג-לה-סה, 1פ בשה"ש ב)

    "קריה" בקטעים נבואיים אופיינית לישעיהו [4] (6פ בישעיהו א-לב, 1פ במיכה ד, 3פ בחבקוק ב, 1פ באיוב לט, 1פ באיכה ב)

    גם צירופים שמתחילים ב"קרית..." [5] בקטעים נבואיים אופייניים לישעיהו (4פ בישעיהו כד-לג, 1פ בירמיהו מט, 1פ בהושע ו, 1פ בתהלים מח).

    "תהילה" ו"תפארת" ביחד אופייניים לירמיהו (2פ בירמיהו יג-לג, 1פ בדברים כו)

    "תהילה" בלי "תפארת" אופיינית לתהלים ולישעיהו (9פ בתהלים, 4פ בישעיהו ס-סב, 2פ בצפניה ג, 1פ בנחמיה ט)

    "רינה" ו"תפילה" ביחד אופייניים לירמיהו (2פ בירמיהו ז-יא, 1פ בתפילת שלמה במל"א ח ובדה"ב ו).

    "רינה" בלי "תפילה" אופיינית לתהלים ולישעיהו (15פ בתהלים, 9פ בישעיהו, 1פ במשלי יא, 1פ במל"א כב, 1פ בצפניה ג, 1פ בירמיהו יד)

    "עולמים" אופייני לישעיהו ולתהלים (4פ בתהלים סא-עז-קמה, 3פ בישעיהו כו-מה-נא, 1פ בתפילת שלמה במל"א ח, 1פ בקהלת א, 1פ בדניאל ט).

    הביטוי "דור ודור" (בכתיב מלא) אופייני לישעיהו (5פ בישעיהו יג-סא, 2פ ביואל ב-ד, 1פ באיכה ה, 2פ באסתר ט)

    שילוב של "אור" ו"חושך" בפסוק אחד [6] אופייני לישעיהו ולספר איוב (8פ באיוב יב-לח, 6פ בישעיהו ה-נט, 3פ בבראשית א, 2פ בעמוס ה, 1פ ביחזקאל לב, 1פ במיכה ז, 3פ בתהלים קיב-קלט, 1פ בקהלת ב, 1פ באיכה ג)

    "רוח ה'" או "רוח ד'", בקטעים נבואיים אופייניים לישעיהו (6פ בישעיהו יא-סג, 2פ ביחזקאל יא-לז, 1פ בהושע יג, 2פ במיכה ב-ג)

    תאור של "יד ה'" שהיתה על הנביא אופייני ליחזקאל (6פ ביחזקאל א-מ, 2פ בעזרא ז)

    חוץ מזה, הביטוי "יד ה'" בקטעים נבואיים אופייני לישעיהו (8פ בישעיהו יט-סו, 2פ בירמיהו כה-נא, 1פ בתהלים עה, 1פ באיוב יב)

  • פעלים
  • הפעלים מהשורש "שעה" אופייניים לישעיהו (7פ בישעיהו ו-מא, 2פ בתהלים לט-קיט, 2פ באיוב ז-יד, 1פ בשמ"ב כב)

    הפועל "התפאר" אופייני לישעיהו (5פ בישעיהו, 1פ בשמות ח, 1פ בשופטים ז)

    הפועל "פֵיאֵר" (בבניין פיעל) אופייני לישעיהו (4פ בישעיהו נה-ס, 1פ בעזרא ז, 1פ בתהלים קמט)

    הפועל "רן" (שורש ר'נ'נ' בניין קל) [7] אופייני לישעיהו (9פ בישעיהו, 1פ באיוב לח, 3פ במשלי, 1פ בתהלים לה, 1פ בצפניה ג, 1פ בזכריה ב, 1פ באיכה ב, 1פ בירמיה לא, 1פ בויקרא ט).

    הפועל "רִנֵּן" (שורש ר'נ'נ' בניין פיעל) [8] אופייני לתהלים (21פ בתהלים, 4פ בישעיהו, 2פ בירמיהו לא-נא, 1פ בדה"א טז)

    "חפצתי" אופייני לישעיהו (5פ בישעיהו, 1פ בירמיהו ט, 1פ בהושע ו, 3פ בתהלים מ-קיט, 1פ באיוב לג, 1פ בדברים כה, 1פ בשמ"ב טו)

    שילוב של השרשים "ברא" ו"יצר" או "עשה" ו"יצר" אופייני לישעיהו (10פ בישעיהו כב-סד, 1פ בירמיהו לג, 1פ בעמוס ד)

    שילוב של "צל" ו"חורב" מופיע רק בישעיהו (3פ בישעיהו ד-כה)

    שילוב של "שח" ו"שפל" אופייני לישעיהו (5פ בישעיהו ב-ה-כט, 1פ בקהלת יב).

    וגם שילוב של "רם" ו"נישא" אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו ב-ו-נז, 1פ בדניאל יא)

  • כללי
  • הפתיחות "כה אמר ה' אלי" או "כה אמר אלי ד'" מופיעות רק בישעיהו ובירמיהו (4פ בישעיהו ח-יח-כא-לא, 3פ בירמיהו יג-יז-כז)

    שילוב של "מזרח" ו"מערב" בפסוק אחד אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו מג-נט, 2פ בתהלים קג-קז)

    [ע"פ דעת-מקרא] הנביא ישעיהו משתמש הרבה בזוגות של מילים זהות [9] (11פ בישעיהו כט-מ-סב; אני לא יודע כמה יש בשאר הנביאים [10] ).



    [1] בספר שמות מופיעים כינויים דומים בקשר למצוות העליה לרגל: "שלוש פעמים בשנה ייראה כל זכורך אל פני האדון ה'" (שמות כג 14); "שלוש פעמים בשנה ייראה כל זכורך את פני האדון ה' א-להי ישראל".

    [2] בספר ישעיהו נזכר גם הכינוי "הא-ל הקדוש" (ישעיהו ה16). לענ"ד יש לזה סיבה: בנבואה שבה ישעיהו נשלח להיות נביא (ישעיהו ו) הוא שמע את השרפים קוראים זה אל זה בקול ואומרים שלוש פעמים "קדוש , והמילה הזאת כנראה נחרתה בזכרונו לנצח...

    [3] יש עוד פעם בירמיהו כו: "ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה..." אבל שם זה ציטוט מדברי מיכה!

    [4] והיא תמיד מופיעה בביטויים, למשל: קריה נאמנה, קריה עליזה וכו'.

    [5] למשל: קרית מועדינו, קרית תוהו, וכו'.

    [6] למשל: "העם ההולכים בחושך ראו אור גדול" (ישעיהו ט 1)

    [7] למשל "ירנו יושבי סלע" (ישעיה מב11), "רנו שמים וגילי ארץ" (ישעיה מט 13)

    [8] למשל "וחסידיה רנן ירננו" (תהלים קלב 16)

    [9] כגון "הוי אריאל אריאל..." – יש' כט1; "אנוכי אנוכי ה'" – יש' מג11

    [10] בירמיה יש שלשות של מילים זהות: "היכל ה'" (יר' ז), "ארץ" (יר' כב), ועוד (לא ספרתי כמה). יש גם "מעי מעי" (יר' ד). בהושע (ה) מופיע "אני אני" וגם בדברים (לב39)

    תגובות