קוד: ביאור:ישעיהו יב1 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ישעיהו יב1: "וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא: אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי
"
אודך - מלשון תודה והודיה; אנפת - מלשון חרון-אף, כעס.
ישעיהו מנבא, שבעתיד - באחרית הימים - עם ישראל יגיד תודה לה' על כך שכעס עליו. מדוע?
1. כי הכעס מעורר אותנו להתחרט על עוונותינו ולחזור בתשובה ולהגיע למצב טוב יותר מבתחילה: "ואמרת - בראותך אותם שנדונין לחרפות ולדראון עולם -
אודך ה' כי אנפת בי - והגליתני, וכיפר גלותי עליי, ועתה נרצה עווני,
וישוב אפך ותנחמני בהבאת הטובה
" (רש"י,
מצודות).
"פעל
אנף מורה על הראות פנים נזעמים בגלוי, וזה ההבדל בינו ובין חמה שהוא נטירת הכעס והאיבה בסתר. ובזה
ישבחו את
ה' על
שאנף בם וענשם על חטאם, שעל-ידי-כך
ישוב אפו וסר לגמרי, עד
שישוב וינחמם, כמי שהרע לחברו ונתפייס עמו שעוד ינחמהו על הצער שסבל, מה-שאין-כן אם לא היה ה' מעניש רק היה שומר חמה עליהם, לא היתה להם תקנה:
" (מלבי"ם)
2. כי באחרית הימים תתברר לנו התמונה הכללית של הנהגת ה' את העולם, ויתברר שכל מה שנראה לנו כמו כעס ורע - הוא רק חלק מתוכנית כללית שהיא טובה מאד: "כל מה שהקב"ה עושה הוא אך טוב מאד. הנה מה שנראה חסר בצד אחד באחד מתנאי הדברים - נשלם החסרון ההוא בתנאי אחר שמשלים בעדו, ולא היה החסרון ההוא אלא מפני שלא נשלם הדבר ההוא בכל תנאיו. וכיון שישתלם - ודאי הוא טוב. ודבר זה מתאמת מן המעשה עצמו שהוא כך, והמעשה הכללי שהוא סיבוב העולם - יתברר הדבר שגם הוא כך בסוף הכל, בזמן שתתקיים הבטחת "אודך ה' כי אנפת בי", כי אז יהיו נגמרים כל חלקי המעשה, והנה יהיה המעשה אך טוב באמת
" (הרמח"ל,
דעת תבונות קכח).
3.
אודך - אפשר לפרש גם מלשון הודאה ווידוי. קודם-כל מודים, שהכעס שה' כעס עלינו היה מוצדק. אחרי שאנחנו מכירים באחריותנו - נפתחת לנו האפשרות לחזור בתשובה ולהתנחם: "אודך ה' כי חטאתי לך ועל כן
אנפת בי, ולולי רחמיך לא הייתי כדאי
לשוב אפך ולנחמני, והנה שב אפך ממני
" (רש"י בשם תרגום יונתן).