קוד: וכלה לא אעשה בתנ"ך
סוג: מבנה1
מאת: אראל
אל: נ..נח..נח"ת טבת ס'
בנבואת פורענות של ירמיהו (ירמיהו ד 23-26) נאמר:
"ראיתי את הארץ - והנה
תוהו ובוהו; ואל השמיים, ואין אורם. ראיתי ההרים - והנה רועשים; וכל הגבעות התקלקלו. ראיתי - והנה אין
האדם; וכל
עוף השמיים נדדו. ראיתי - והנה
הכרמל המדבר; וכל
עריו ניתצו מפני ה', מפני חרון אפו
"
זהו אחד החזונות הקשים ביותר שיכולים להיות. כל הבריאה נהרסת:
למרות זאת, בפסוק הבא: "כי כה אמר ה': שממה תהיה כל הארץ; וכלה לא אעשה.
"
איך ייתכן ש"כלה לא אעשה"? מה כבר יכול להישאר אחרי חזון כל-כך "סופני"?!
לדעתי צריך לשים לב למילה אחת בחזון - המילה
"ראיתי
" –
מילה שחוזרת בו 4 פעמים. בגלוי, כלפי חוץ, נראה ששום דבר לא נשאר - "אין האדם
".
אבל למעשה נשארו בני אדם - הם רק ברחו והתחבאו. וכך כתוב אחר-כך (ירמיהו ד29): "מקול פרש ורומה קשת, בורחת כל העיר -
באו בעבים, ובכפים עלו; כל העיר עזובה, ואין יושב בהן איש.
"
מכאן ניתן ללמוד שבשום מקרה אסור להתייאש; גם אם כלפי חוץ הכל נראה אבוד - עדיין ייתכן שיש בני אדם שמתחבאים אי-שם, ואולי מהם תצמח הישועה. "שממה תהיה כל הארץ; וכלה לא אעשה!
"
ראו גם:
נדידת הציפורים כמשל לעזיבה זמנית.