לא תקח לך אישה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה

קוד: מבנה ירמיהו טז בתנ"ך

סוג: מניעים2

מאת: יפעת

אל: שיעור נח"ת שבת מחוז מרכז אדר נ"ט

 

שאלות

1] "לא תיקח לך אישה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה " למה ירמיהו צריך לסבול מחטאי העם ונמנע ממנו משהו בסיסי, שהיה הציווי הראשוני לאדם הראשון?

2] "כי כה אמר ה' על הבנים והבנות הילודים במקום הזה ; ועל אימותם היולדות אותם ועל אבותם המולידים אותם בארץ הזאת ; ממותי תחלואים ימותו לא יספדו ולא יקברו לדומן על פני האדמה יהיו ; ובחרב וברעב יכלו והייתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ" האם אין בחירה חופשית? אמנם ה' אומר לירמיהו (יד,יב ז,טז) שלא ידבר עם בני ישראל, אבל הוא יכול לגדל ילדיו לדרך ה'. מדוע נמנע ממנו גדול ילדים?

3] "והיה כי תגיד לעם הזה את כל הדברים האלה, ואמרו אליך: על מה דיבר ה' עלינו את כל הרעה הזאת, ומה עווננו ומה חטאתנו אשר חטאנו לה' אלוקינו? ואמרת אליהם: על אשר עזבו אבותיכם אותי והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת אשר לא אתן לכם חנינה" ה' אומר שלא תהיה עוד שמחה בישראל, שזוא לא יתן להם חנינה. מדוע? האין ה' מעודד חזרה בתשובה?

4]מיד לאחר מכן הוא עובר לדבר אתם על הגאולה: "לכן הנה ימים באים, נאום ה', ולא יאמר עוד <<חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים>> כי אם <<חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה>> והשיבותים על אדמתם אשר נתתי לאבותם" למה? זה אכזרי לדבר אתם על גאולה שלא יזכו לה- בייחוד כשהם עומדים בפתח חורבנם!

5] "הנני שולח לדייגים רבים ודיגום ; ואחרי כן אשלח לציידים רבים, וצדום מעל כל הר ומעל גבעה, ומנקיקי הסלעים". לשם מה החזרה בדייגים ובציידים?

6] "ושלמתי ראשונה משנה עוונם וחטאתם על חללם את ארצי ; בנבלת שקוצהים ותועבותיהם מלאו את נחלתי." מה ההבדל בין ארצי לנחלתי?

7] "ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה. אליך גוים יבואו מאפסי ארץ ויאמרו <<אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל>> היעשה לו אדם אלוהים ; והמה לא אלוהים?! לכן הנני מודיעם, בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי, וידעו כי שמי ה' " יש פה ענין של שאלת תשובה {מצד הגוים } ואז באה המסקנה והתכלית "וידעו כי שמי ה'"

 

תשובות

שאלות 1-2: למה נאסר על ירמיהו להוליד ילדים ולגדל אותם?

  • ירמיה מצווה שלא לשאת אישה וללדת ילדים "במקום הזה ". אפילו ירמיה לא יכול להבטיח שיגדל את ילדיו לדרך ה', כי פשוט נאסר עליו וגם לא הגיוני שיגדל את ילדיו בריק, כלואים. ישנם מקורות נוספים בהם לכאורה הילד אשם בחטא הוריו, למשל:
    • ממזר-""לא יבוא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל ה' " דברים כג', ג'
    • עמוני ומואבי-"לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל ה' עד עולם" שם, שם, ד'

    המשותף למקרים אלו הוא, שהמצב כ"כ רקוב שהילד לא יכול לתקן את חטא הוריו. גם ירמיה לא אשם בחטא העם אלא מוצב כנביא במקום מושחת מיסודו.

  • ישנן אפשרויות ענישה שונות: מבול, הרג עם המוני, מוות איטי … נבחן את האפשרויות:

    1]מבול-א"א מפני שהובטח "לא יהיה עוד מבול לשחת את הארץ" (בראשית ט', יא')

    2]הרג כל העם : "ויחר אפי בהם ואכלם" (שמות לב', ט') אך "וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו" עם ישראל הוא העם הנבחר וא"א להשחיתו. גם אפשרות זו נופלת.

    כלומר, הענישה היא "ממותי תחלואים ימותו " ירמיה לא יוכל למנוע מילדיו להתקלקל, ואפילו כך הם יהיו הצדיקים היחידים בסדום ולא שווה בעבורם להשאיר את ע"י. רק אחרי שהארץ "תטהר" נתן יהיה לחשוב על המשך לזרע אברהם.

    את "במקום הזה" ניתן לתפוס כתיאור זמן וכתיאור מקום. דעת מקרא מפרש את "ממותי תחלואים": ילדים ימותו לפני ההורים וכל כך הרבה ימותו שבלתי אפשרי יהיה לקבור את כולם. אבל לדעתי הכוונה לעונש גופני לכל אחד (כמו ישעיה א': "מכף רגל ועד ראש אין בו מתום").

  • ברוך קפלינסקי טוען, שלמעשה ירמיה לא רצה להתחתן כי הוא הסתובב עם התחושה שהוא נשוי לה'. כאשר אישה נישאת היא נקראת ע"ש בעלה, ואכן ירמיה מעיד על עצמו: "כי נקרא שמך עלי ה' אלקי צבאות"(טו' טז') ועוד ירמיה מעיד: "פתיתני ה' ואפת" (כ' ז') כמו כן, ירמיה לקח את תפקידו ברצינות ולכן לא מחה. דוגמא: הוא מוסיף על ציווי ה'. ה' מצווה 1] אל תבוא בית מרזח 2] אל תלך לספוד 3] אל תנוד להם. והוא מוסיף: 4]לא ללכת לבית משתה 5]בית שמחה 6]בית אבלים.

    יתרה מכך, הגיוני שירמיה לא רצה קשר לאנשים שעומדים למות " ממותי תחלואים" ולא רצה להנשא ולחיות ללא שמחה כפי שהובטח לעם.

    {עוד תשובה: ייתכן שהכוונה היא, שדווקא " במקום הזה " אסור לירמיהו להתחתן, אבל במקום אחר מותר לו (אולי הנשים במקום שירמיהו גר בו היו חוטאות במיוחד, או שהן זממו להרוג אותו – ע' ירמיהו יא 21 - 23).}

    שאלה 3: לכאורה בנ"י שואלים שאלות של תשובה: "ומה עווננו ומה חטאתנו אשר חטאנו לה' אלוקינו? " אז למה ה' אומר " אשר לא אתן לכם חנינה "?:

  • תשובות:

    1]הם שואלים כמו קין: קין אומר: "גדול עווני מנשוא"(בר' ד' יג') הוא ניסה "להיפטר" מה', אף הם רצו. במילים שלנו: "כן, כן, מה שתרצה,העיקר תעזוב אותי" אין פה כוונת תשובה.

    2] אם כי יש הטוענים, שקין התכוון "הגדול עווני מנשוא?????" ובהשוואה- גם פה יש תשובה אלא שכפרתם במוות.

    3]ציניות. מה כבר עשינו? הרי הורינו אשמים בחנוך הרע שנתנו לנו. וירמיה עונה: אולי, אבל אתם הרעותם לעשות מאבותיכם" (פס' יא') הם מנסים להמעיט ממעשיהם. הם חושבים שהם היו מעט רעים אבל לא משהו שמצדיק עונש של " לא אתן לכם חנינה" (פס' יג') בנ"י לא יודעים או לא מוכנים להודות שאבדו את סגולתם.


    לא יתכן שעם הבחירה יעבוד ע"ז. כיצד זה מתבטא בפסוקים? "ואמרת אליהם:1] על אשר עזבו אבותיכם אותי 2] וילכו אחרי אלוהים אחרים ויעבדום ( שלוב ע"ז עם עבודת ה' כפי שמתואר ביחזקאל )3]וישתחוו להם ( בני ישראל המציאו שיטות לע"ז לפי דעה ששמעתי ) 4]ואותי עזבו 5]ואת תורתי לא שמרו { ואתם ראיתם מה קרה להם ובכל זאת }6]ואתם הרעותם לעשות מאבותיכם 7]והנכם הולכים איש אחרי שרירות לבו הרע לבלתי שמוע אלי" 7 ביטויים כנגד 7 ספירות של הגוים. ע"י אמורים להיות בספירה השמינית, מעל כולם.


    שאלה 4: "לכן הנה ימים באים, נאום ה'... " האין זו אכזריות לספר להם על הגאולה שלא יזכו לה?

  • ירמיה מספר להם על הגאולה. אין זו אכזריות אלא תוכחה. הם צריכים לדעת מה הם מפספסים. הם צריכים לדעת שהגאולה תבוא מתוך תשובה שלמה, ולא מפחד שלטון גוים או פחד עונש מוות.

    דעת מקרא: הם חשבו שיצ"מ היא הנס הגדול ביותר, ולכן נשבעו בזה. אך הגאולה העתידה גדולה מזה, ולכן נוסח השבועה ישתנה.

    גם בפרק כג' ז' אנו נתקלים בשינוי נוסח השבועה.

    בפרק א' ירמיה מנבא " מצפון תפתח הרעה " ולכן משם תחילתא דגאולא.

    האברבנאל מצטט את הרד"ק- דרך נביאים להסמיך גאולה לחורבן- אלא שהוא מתנגד לדעה זו, כי אין זו דרך ירמיה.

    ברוך קפ' מעיר שגם כפרת חוסר שמיעת ששון ושמחה [ ז',לד; טז',ט'; כה',י'] נמצאת בירמיה בפרק לג',יא'.

    {תשובה נוספת: הם אמנם לא יזכו לגאולה – אבל הילדים שלהם יזכו לה, וזה משמח אותם: כל אדם שמח כשהוא שומע שלילדים שלו יהיה טוב אחרי מותו.}

    שאלה 5: למה נזכרו גם דייגים וגם ציידים?

  • דייגים וציידים.1]זו הרגשה של בנ"י. הם נרדפים ביבשה ובים, אין להם לאן לברוח. כמו בספור "המצוד" של אהרון אפלפלד-ברגע שהדייג רואה יהודים הוא הופך לצייד. זה עונש גדול מאוד, כי הוא משבר את הרוח.

    2]לה' יש שליחים בכל מקום. גם כשיונה רצה לברוח הוא ברח לים המבטיח כיוון ש"זה הים גדול ורחב ידים". ושם נאמר: "ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה' וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני ה' " יונה שהיה בדרגת נבואה וידע שה' בכל מקום בכל זאת שם מבטחו בגוים וברח לים.

    העונש של ע"י יבוא מהציידים. הציידים מחכים לטרפם, עד הרגע שמפשל ואז צדים. כך ע"י חושב: <ה' נהנה מלצוד אותנו>

    האברבנאל מתייחס לציידים ודייגים באופן פרטני. דייגים= כשדים (ארצם נמצאת בארם נהריים - ויש שם הרבה דייגים). ציידים= רומאים (בני אדום, שאביהם, עשו, היה "איש יודע ציד")

    {עוד תשובות, ע"פ סיגליה: ההבדל בין דייגים לציידים הוא, שדייגים משתמשים (בדרך-כלל) בחכה, והדגים באים אל החכה מעצמם; אבל ציידים בדרך-כלל רודפים אחרי החיות ביער ולא מחכים שהחיות יבואו מעצמן. לפי זה: קודם ה' ייקח את אותם בנ"י שיבואו מעצמם, ואז ייקח בכוח את אלה שלא ירצו לבוא. לפי זה: ייתכן שהנבואה היא בכלל לא נבואת פורענות אלא נבואה טובה – על קיבוץ גלויות: ה' קודם 'ידוג' את בנ"י שיבואו מרצונם לא"י, ואז "יצוד" את בנ"י שלא ירצו לבוא – ויעלה אותם בכוח.}

    שאלה 6: מה ההבדל בין ארצי לנחלתי?

  • ארצי ונחלתי. ארץ= גשמי נחלה= רוחני. בנ"י יורשים נחלה, וכשהם חוטאים "ותמלא הארץ חמס". "על חללם את ארצי" -מחללים דבר קדוש. דעת מקרא: "ושלמתי ראשונה"- הדבר הראשון שה' עושה זה להעניש את ישראל על חטאם. שלם-כמו שהסוחר משלם על סחורתו.

    האברבנאל: ראשונה-עונש על בטול שמיטות שזה חלול הארץ. 70 שנה גלות נגד 70 שמיטות שבטלו. הוא מתנגד לפרשנים שמפרשים משנה עוונם כמעשה שני לאבותם.

    7: "וידעו כי שמי ה' "

  • בנ"י, וכן הגוים, צריכים להבין ש: "היעשה לו אדם אלוהים????" זה בלתי אפשרי. אתם תדעו " כי שמי ה'" ואז תבוא הגאולה. כל העולם מכיר בעובדה ש "שקר נחלו אבותינו". בנ"י מצד שרצו להאשים את חינוך ההורים שלהם, והגוים מצד שעבדו ע"ז.

    דעת מקרא: "אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל" מה השקר? "היעשה לו אדם אלוהים" השאלה הציניות, כי ברור ש "והמה לא אלוהים" גם הם יבינו "כי שמי ה'"

    אברבנאל: אם ה' יצר את האדם, כיצד האדם יצור אלוהים? בודאי ש " אין בם מועיל" לכן הנני מודיעם: ביצ"מ לא כל האומות הסכימו לעליונותו של ה' יתברך, מה שיקרה בגאולה העתידה. האברבנאל מצטט את צפניה (ג',ט') "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד" שידעו כל הגוים שמו ויקראוהו בו. הם כ"כ יעריכו את עליונות ה' שירצו לדבר עברית. {ואני חושבת שלא במקרה שבוע לפני שהעברתי את השיעור פורסמה ב"הצופה" (שבת "בלק"-השיעור הועבר בפרשת "פנחס" התשנ"ט) ידיעה על מחקר השפה העברית בכנס אוניברסיטת פריז על ידי מבחר רב של פרופסורים.}

  • תגובות