קוד: ביאור:ירמיהו כג36 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
כֹּה תֹאמְרוּ אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶל אָחִיו: 'מֶה עָנָה ה'?' ו'מֶה דִּבֶּר ה'?'. ו'משא ה'' לֹא תִזְכְּרוּ עוֹד, כִּי הַמַּשָּׂא יִהְיֶה לְאִישׁ דְּבָרוֹ, וַהֲפַכְתֶּם אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵינוּ!"
ירמיהו מוכיח את בני ישראל על כך שהם מכנים את הנבואות בשם " מַשָּא ה' ", ודורש מהם להשתמש במילים אחרות - "מה ענה ה'? " או " מה דיבר ה'? ".
משא הוא מטען כבד, וגם משל לטרחה כבדה:
כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ"
אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם"
מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיוֹן: מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת" - לפי המפרשים הכוונה לירושלים.
וְאָמַרְתִּי 'לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ וְלֹא אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ', וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי, וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל וְלֹא אוּכָל" (פירוט)
ו'משא ה'' לא תזכרו עוד, כי המשא יהיה לאיש דברו = אל תגידו שהנבואה היא משא וטורח עליכם, כי המשא והטורח הוא לאיש דברו, לשליח המעביר את דבר ה', ולא לבני ישראל השומעים;
והפכתם את דברי אלהים חיים, ה' צבאות אלהינו = כשאתם אומרים "משא ה'" אתם מציגים תמונה מעוותת והפוכה מהמציאות, כאילו הנבואה היא לטובת הנביא ולמשא על השומעים.
דברי הנבואה המה כאילו למשא על הנביא שה' דיבר בו... ואתם מהפכים... לומר שהיא למשא על השומעים, ולא כן היא" (מצודת דוד).
2. אפשר גם לפרש, שאכן יש נבואות שהן כמו משא על השומעים, שנועדו רק להכביד עליהם ולא להחזיר אותם למוטב, כמו הנבואות בישעיהו פרקים יג-כג; אך נבואותיו של ירמיהו לא היו מסוג זה, והוא הוכיח את בני ישראל על כך שהם מתייחסים אל נבואותיו באופן שגוי. לפי זה אפשר לפרש " כי המשא יהיה לאיש דברו" = רק לאיש דברו של ה' מותר לקרוא לנבואה "משא", כי רק הוא יודע את מטרתה האמיתית של הנבואה.
3. ויש שפירשו, שהמילה "
משא " מציינת נבואה שיש בה משל. נבואותיו של ירמיהו לא נקראו "משא" כי רובן ברורות וחד-משמעיות, אזהרות חריפות מפני החורבן המתקרב, אך בני ישראל העדיפו להתייחס אליהן כאל משל ולהפוך את משמעותן, כך שיוכלו להתעלם מהאזהרות, ועל כך הוכיח אותם הנביא: "שלא תשנו את דברי הנביא לעשות מהם משל ומליצה, כי... האיש, כשידבר דברו... יוכל לדבר לשון משא ומליצה, אבל איך תהפכו את דברי אלהים חיים לשנות אותם ולעשות מהם משל ומליצה?!
"
(מלבי"ם).
4. ויש שפירשו, שהמילה "משא" מציינת את המילים המדוייקות של הנבואה. בעם ישראל היו נביאי שקר, שביקשו מירמיהו שיגלה להם את "
משא ה' ", המילים המדוייקות של הנבואות שקיבל מה', כדי שיוכלו לזייף ולהציג אותם כנבואות שלהם (ראו בפסוק 30: "מגנבי דבריי איש מאת רעהו
"). הנביא דרש מהם שלא לשאול עוד על המילים המדוייקות אלא רק על התוכן, "מה אמר ה' ומה דיבר ה' ", "כי המשא יהיה לאיש דברו... לאיש עצתו, שאינו חשוד להפכו; ואתם שואלים אותו כדי להפכו, והפכתם את דברי הקב"ה
"
(רש"י, פירוש שני); "הם בקשו מן הנביא את
משא דבר ה', את החומר הגולמי של הנבואה. ואותה הם
ניבאו, אבל בדרך אחרת, בדרך שהתאימה לקו הפוליטי, לאידיאות שהם רצו למסור
לעם
"
(יהודה אייזנברג).
ייתכן שהנוסח המדוייק של הנבואה כלל מעין "סיסמאות" שהוכיחו את האותנטיות של הנבואה, למשל צירופי שמות ה', והנביאים השתמשו בכך כדי להטעות את העם שהם אלו שיודעים מהו
התיקון האמיתי. כדי ששקר יתקבל צריך שיהיה בו
מעט אמת = קישוט על מנת לקנות את לב השומעים
(ע"פ גליה).