קוד: ביאור:ירמיהו כח6 בתנ"ך
סוג: מניעים1
מאת: אראל
אל:
תגובה ל: ירמיהו כח שנכתבה ב12:39:29 27.07.2005
ירמיהו ניבא שמלך בבל יכבוש וישעבד את יהודה; אך אדם אחר - חנניהו בן עזור - ניבא להיפך (ירמיהו כח 1-4): "
כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: שָׁבַרְתִּי אֶת-עֹל
מֶלֶךְ בָּבֶל...
".
בתגובה, אמר לו ירמיהו (כח 6-9): "וַיֹּאמֶר, יִרְמְיָה הַנָּבִיא,
אָמֵן, כֵּן יַעֲשֶׂה ה';
יָקֵם ה', אֶת-דְּבָרֶיךָ, אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית-ה'
וְכָל-הַגּוֹלָה, מִבָּבֶל אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה.
אַךְ-שְׁמַע-נָא הַדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֶיךָ, וּבְאָזְנֵי, כָּל-הָעָם.
הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי
וּלְפָנֶיךָ--מִן-הָעוֹלָם: וַיִּנָּבְאוּ אֶל-אֲרָצוֹת רַבּוֹת,
וְעַל-מַמְלָכוֹת גְּדֹלוֹת, לְמִלְחָמָה, וּלְרָעָה וּלְדָבֶר.
הַנָּבִיא, אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם--בְּבֹא, דְּבַר הַנָּבִיא, יִוָּדַע הַנָּבִיא, אֲשֶׁר-שְׁלָחוֹ ה' בֶּאֱמֶת
".
פעמים רבות קורה שאנחנו עושים טעות, אבל קשה לנו להתחרט בגלל ההשפלה שיש בכך, ולכן אנחנו ממשיכים להצדיק את הטעות שלנו.
ירמיהו כמובן ידע שחנניה הוא נביא שקר, ושכלי בית ה' לא יחזרו מבבל. אולם, לדעתי, הוא רצה לתת לחנניה אפשרות לסגת מהטעות שלו בלי להשפיל את עצמו.
לכן, לפני שהוכיח אותו על טעותו, הוא פתח את דבריו במילים טובות: "אמן כן יעשה ה', יקם ה' את דבריך...
", כלומר - הדברים שאמרת הם יפים בתור תקוות ותפילות אל ה'; גם אני מתפלל שהדברים שאמרת יתגשמו, אולם אלה אינם דברי נבואה.
ירמיהו קיווה, שחנניה ינצל את ההזדמנות, ויאמר "נכון, גם אני התכוונתי רק להביע תקווה ותפילה, ולא להתנבא". אילו חנניה היה אומר כך, הוא היה ניצל מדין נביא שקר, וכבודו לא היה נפגע.
אך חנניה לא ניצל את ההזדמנות, ולכן ירמיהו המשיך והסביר לו, שלא כל נביא שמנבא טובות זוכה לכבוד של נביא אמת, ולא כל נביא שמנבא רעות הוא נביא שקר; הוא ניסה לרמוז לו, שכדי לזכות בכבוד לאורך זמן, הוא צריך להגיד את האמת, ולא להגיד את מה שהעם רוצה לשמוע.
אך חנניה שוב לא ניצל את ההזדמנות, והסוף ידוע - בהמשך הפרק מסופר שחנניה לא חזר בו בדבריו, וה' המית אותו באותה שנה.