האנשים הזקנים אשר לפני הבית

קוד: ביאור:יחזקאל ט6 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: מכתב

יחזקאל ט4: "וַיֹּאמֶר ה' אלו[אֵלָיו]: 'עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר, בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָים, וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ'".

יחזקאל ט5: "וּלְאֵלֶּה אָמַר בְּאָזְנַי: 'עִבְרוּ בָעִיר אַחֲרָיו וְהַכּוּ, על[אַל] תָּחֹס עיניכם[עֵינְכֶם] וְאַל תַּחְמֹלוּ."

יחזקאל ט6: " זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית, וְעַל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו הַתָּו אַל תִּגַּשׁוּ, וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ;   וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת "

בפסוקים אלה נוכח הנביא יחזקאל בביצוע גזר-הדין הקשה על ירושלים.   ה' אומר למלאך אחד שיעבור בתוך העיר, ויסמן תָּו על מצחם של האנשים המעטים שאינם מזדהים עם התועבות הנעשות בה, האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה.   ואז ה' אומר למלאכים אחרים שיעברו אחריו בעיר ויהרגו את כולם בלי רחמים - כולם חוץ מהאנשים שיש תו על מצחם.   היחידים שיינצלו מההרג הם המעטים המתנגדים לתועבות: ועל כל איש אשר עליו התו אל תיגשו.

ההרג התחיל מהמקדש - וממקדשי תחלו.

1. על-פי הפשט, גזר-הדין התחיל מהאנשים העומדים לפני המקדש - האנשים שעשו תועבות במקום הקדוש ביותר:

• 25 האנשים שנזכרו ב יחזקאל ח16: "וְהִנֵּה פֶתַח הֵיכַל ה', בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ, אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה' וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה , וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ" (פירוט).
• 70 הזקנים שנזכרו ב יחזקאל ח11: "וְשִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל, וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶן שָׁפָן עֹמֵד בְּתוֹכָם, עֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, וְאִישׁ מִקְטַרְתּוֹ בְּיָדוֹ, וַעֲתַר עֲנַן הַקְּטֹרֶת עֹלֶה".

ואכן ההרג התחיל באנשים הזקנים אשר לפני הבית: "התחילו להכות מהזקנים שעמדו לפני הבית אשר קטרו לגלולים, כמ"ש ושבעים איש מזקני וגו' ואיש מקטרתו בידו (לעיל ח)" (מצודות).

2. אולם חכמי התלמוד פירשו באופן אחר לגמרי. לדבריהם, בין אל תיגשו לבין וממקדשי תחלו התחולל ויכוח סוער בין ה' לבין מידת הדין:

"אמרה מדת הדין לפני הקב"ה 'ריבונו של עולם, מה נשתנו אלו מאלו?'
אמר לה 'הללו צדיקים גמורים והללו רשעים גמורים!'
אמרה לפניו ' ריבונו של עולם, היה בידם למחות ולא מיחו!'
אמר לה 'גלוי וידוע לפניי, שאם מיחו בהם לא יקבלו מהם!'
אמרה לפניו ' ריבונו של עולם, אם לפניך גלוי, להם מי גלוי?!'" (בבלי שבת נה א, וכן רש"י על פסוקנו).

מידת הדין ניצחה בויכוח! האנשים אמנם נאנחו ונאנקו על התועבות, אבל זה לא מספיק להיאנח בסתר - הם היו צריכים גם למחות בגלוי ובמסירות-נפש: "באותה שעה קפצה קטיגוריא לפני כסא הכבוד, אמרה לפניו 'רבון העולם! איזה מהן נהרג על שמך? איזה מהן נפצע מוחו על שמך? איזה מהן נתן נפשו על שמך?'" (איכה רבה ב ג).

אמנם ה' ידע שהמחאה לא תעזור, אבל הם לא ידעו - ולכן היו חייבים למחות.   והתוצאה: "וממקדשי תחלו וכתיב ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית; תני רב יוסף: אל תקרי מקדשי אלא מקודשי - אלו בני אדם שקיימו את התורה כולה מאלף ועד תיו" (בבלי שבת שם) - דווקא המקודשים ביותר נענשו ראשונים!

עוד על חובת המחאה, ראו: והתוית תו על מצחות האנשים / יהודה אייזנברג.

הקבלות

""ולאלה" - הששה מחבלים - "אמר באזני " שיעברו בעיר אחריו, ויכו את כולם. וצוה שלא יגשו אל הצדיקים שעליהם התו והסימן, וצוה שיחלו להכות אצל הבית המקדש. וכן היה, שהחלו להכות האנשים הזקנים שעמדו לפני הבהמ"ק, והיו ממונים שם או עובדים עבודת המקדש.

והנמשל, ששרי העם, שהם פקודות העיר, בעוונות הדור נתן להם רשות מאת ה' להרוג בעיר, רק שה' צוה לירמיה שיעבור בתוך העיר להחזירם בתשובה, ושיתווה סימן על מצחות האנשים שישמעו בקולו, כמו שנאמר (ירמיהו כא ט): "היוצא ונפל על הכשדים והיתה לו נפשו לשלל וחי".

ולהמשחיתים אמר שיהרגו בעיר, כמו שנאמר (ירמיהו כא ד): "הנני מסב את כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נחלמים בם עם הכשדים וכו' ואספתי אותם אל העיר ונלחמתי אני אתכם", רוצה לומר, שילחמו איש באחיו ע"י ה' ששם חרב מלחמה ביניהם, ושם אמר שהיוצא ונפל אל הכשדים וחי, וזהו שאמר "ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו", רוצה לומר שהוא ינצל מידם, ואמר "וממקדשי תחלו" כי החל המרד וההריגה בבית המקדש בעת שנתאספו העם שמה, ושם החלו להכות בזקנים שהיו לפני הבית." (מלבי"ם)

דקויות

אבל מצד שני:

• אם החדר הסודי היה בתוך החומה, אז איך הזקנים הגיעו אליו? לא סביר שכל מי שרצה להיכנס היה צריך לחתור בקיר...
• בכל הסיפור הזה מסתבר שיחזקאל היה "רואה ואינו נראה" (אם הזקנים היו רואים אותו הם בטח היו צועקים עליו { כמו שצעקה עלי המורה שלי בכיתה א כשקילפתי סיד מהקיר }: "למה אתה הורס את הקיר? גם בבית שלך אתה חותר בקירות!? אנחנו נחייב אותך להביא טיח מהבית ולסתום כאן את כל החורים!"). אבל אם הזקנים לא ראו אותו – הם היו צריכים להיבהל מאד, כי הם רואים חור בקיר שמתרחב מאליו!
  

לכן נראה לי שהחור בקיר לא נפתח לתוך החדר הסודי, אלא לתוך מנהרה בחומה שהובילה אל הלשכה:

יחזקאל חתר בקיר, נכנס למנהרה וראה והנה פתח אחד – כנראה הפתח האחורי של הלשכה (ששימש כפתח-מילוט לשעת חירום), ודרכו הוא ראה את הזקנים. לכן הזקנים לא ראו את החור מתרחב.

הזקנים עצמם נכנסו ללשכה מהדלת הראשית שלה, אבל אז הם נעלו אותה כדי שלא יפריעו להם (ראו במאמר יחזקאל בחדר הסודות (2)). ולכן ששת המלאכים החזיקו איש כלי מפצו בידו – כדי לנפץ את הדלת ולהרוג את הזקנים.

מכאן אפשר להסיק, ש"הזקנים אשר לפני הבית" הם 70 הזקנים שהיו בחדר הסודי, והחדר הסודי הוא לשכה שהיתה בפינה הצפון-מזרחית של החצר, ולכן הם גם 'לפני הבית' (= בצד המזרחי שלו).