המרכבה בירושלים

קוד: המרכבה בירושלים בתנ"ך

סוג: מבנה2

מאת: אראל

אל: מכתב

בפרק ח מביא ה' את הנביא יחזקאל, במראות א-להים , מביתו שבבל אל ירושלים: ותישא אותי רוח בין הארץ ובין השמיים ותבא אותי ירושלימה במראות אלוהים.

יחזקאל רואה שם:  והנה שם כבוד אלוהי ישראל; כמראה אשר ראיתי בבקעה .

כשהיה בבקעה של נהר כבר, בבבל, ראה יחזקאל את המרכבה של ה' (ע' יחזקאל א). עכשיו, כשהוא מגיע לירושלים, הוא רואה את אותה מרכבה.

אבל בניגוד לפרק א, יחזקאל לא מתאר את המרכבה בפירוט בתחילת הנבואה. רק באמצע הנבואה, בפרק י, "נזכר" יחזקאל לתאר את המרכבה, לאחר שה' מצווה על מלאך לבוש-בדים לקחת גחלי-אש מתחת לגלגלי המרכבה ולזרוק על ירושלים (י6): "ויהי, בצוותו את האיש לבוש הבדים לאמור 'קח אש מבינות לגלגל מבינות לכרובים', ויבוא, ויעמוד אצל האופן. וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרובים, ויישא וייתן אל חופני לבוש הבדים; וייקח וייצא. ויירא לכרובים תבנית יד אדם תחת כנפיהם. ואראה והנה ארבעה אופנים אצל הכרובים - אופן אחד אצל הכרוב אחד, ואופן אחד אצל הכרוב אחד; ומראה האופנים כעין אבן תרשיש..."

התיאור נראה כמו "הפסקה לפרסומות" בסרט מתח: המלאך לקח גחלים, והוא עומד לזרוק אותם על העיר, אבל בשיא המתח - לפני שהוא זורק את הגחלים - התאור נפסק והנביא מתאר את המרכבה...

מצאתי שני הסברים למיקום המוזר של תיאור המרכבה:

1. יחזקאל פשוט לא יכל לתאר את המרכבה בתחילת הנבואה - כי לא היה לו זמן: הוא כל-הזמן עף ממקום למקום, וכל-הזמן היתה מסביבו 'פעילות תוססת'. רק לאחר שהאיש לבוש-הבדים יצא עם הגחלים – המצב נרגע קצת, ויחזקאל התפנה להתבונן במרכבה ולתאר אותה.
2. כשיחזקאל ראה שהאיש לבוש הבדים הולך לזרוק גחלים על ירושלים, הוא הבין שהסוף של ירושלים קרב, וכשיגיע הסוף של ירושלים - גם שכינת ה' תעזוב את ירושלים לזמן בלתי ידוע מראש. יחזקאל רצה לנצל את הרגעים האחרונים שבהם כבוד ה' עדיין קרוב, כדי לראות את כבוד ה' ולתאר אותו בפירוט רב ככל האפשר, כדי שהתיאור יישאר 'חי' בזיכרון גם בימים האפלים והעצובים שיבואו בעתיד.