קוד: ביאור:יחזקאל לו20 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
יחזקאֶל לו20: "וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם, וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם 'עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ'
"
כאשר יהודים, במיוחד כאלה שנחשבים מייצגים של אלהי ישראל, נאשמים בפשע בחו"ל, יש להתאבל על חילול ה' שנגרם כתוצאה מכך. כבר הנביא יחזקאל התלונן על כך. כשבני ישראל ישבו בארץ ישראל הם חטאו, ולכן ה' גירש והגלה אותם. אולם בגלות הם המשיכו לחטוא, ושם החטא שלהם גרם לחילול שם ה' - הגויים אמרו עליהם "
עם ה' אלה ומארצו יצאו ", "תראו את האנשים האלה, הנחשבים לעם של ה', שבאו הנה מהארץ הקדושה לה' - איך הם גונבים, משקרים, מלבינים הון... זה רק מוכיח שהאמונה שלהם לא שווה כלום!".
אז, בגלות, ה' החליט שיחזיר את עם ישראל לארץ ישראל - עדיף שיחטאו כאן מאשר שיחטאו בגלות ויחללו את שמו (ראו גם: מקורות נוספים שבהם ה' מבטיח שיושיע את בני ישראל כדי למנוע את חילול שמו).
היום, הדרך לארץ ישראל פתוחה, וראוי לעשות כמיטב יכולתנו כדי שכל היהודים יעלו לארץ ישראל - ולו כדי למנוע מצבים של חילול ה' בחו"ל.
מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה, ואין דבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו? - אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה; פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו, ועליו הכתוב אומר בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ." (אביי, תלמוד בבלי יומא פו.), "
ויש דברים אחרים שהן בכלל חילול השם והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם ואף על פי שאינן עבירות הרי זה חילל את השם" ( רמב"ם הלכות יסודי התורה ה יא)
2. ויש שפירשו, שחילול ה' נובע רק מהעובדה שבני ישראל נמצאים בגלות, חלשים ומושפלים: "ומהו
החילול?
באמור אויביהם
עליהם:
עם ה' אלה ומארצו יצאו, ולא היה יכולת בידו להציל את עמו ואת ארצו
"
(רש"י על הפסוק, וכן מצודת דוד על הפסוק), "כשאדם חשוב עובר עבירה ופורענות באה עליו, והכל אומרים: "מה הועילו לו? רְאה החסידים והחכמים רעה באה עליהם, שנאמר
וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי; ובמה חללוהו? באמור עליהם הנכרים שגלו ביניהן: ראו
עַם ה' אֵלֶּה ולא יכול להצילם שלא יגלו, נמצא שם שמים מתחלל וכבודו מתמעט.
"
(רש"י על התלמוד שם).
שני הפירושים מבטאים שתי השקפות עולם שונות: לפי הפירוש הראשון, קידוש ה' נובע בעיקר מההתנהגות
המוסרית של עם ישראל בין הגויים, ולפי הפירוש השני, קידוש ה' נובע בעיקר מהמצב
החומרי של עם ישראל לעומת הגויים.
"לפי שאמר 'בית ישראל' בראש הפרשה, קרא כל הפרשה בלשון יחיד.
ומדרש אגדה: הקב"ה בא עמהם בגולה
"
(רש"י, בשם מדרש איכה רבתי פתיחה טו)