השמועות הרעות על בני עלי

קוד: ביאור:שמואל א ב22 בתנ"ך

סוג: התאמה1

מאת: אראל

אל:

שמואל א ב22: "וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד, וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד"

חטאיהם של בני עלי מתוארים גם בתחילת הפרק - בדברי המספר, וגם בסוף הפרק - בתוכחת איש הא-להים לעלי, וגם בפרק ג - בתוכחה של שמואל; בשלושת המקומות הללו, מתוארים רק חטאים הקשורים לקרבנות; אין שום רמז לחטא הקשור לנשים.

1. חלק מחז"ל פירשו שהכוונה היא, שבני עלי השתהו ולא הקריבו בזמן את הקרבנות של הנשים שבאו להיטהר (כי קרבן של אישה הוא ציפור - קרבן קטן ולא משביע), וכך מנעו מבעליהן לשכב איתן, וזה נחשב לבני עלי לחטא – כאילו שהם עצמם שכבו איתן; כלומר, גם העבירה הזאת קשורה לקרבנות.

2. והמלבי"ם קרא את הפסוק: " ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל, ואת אשר ישכבון את הנשים הצובאות פתח אוהל מועד": כלומר – ש'כל ישראל' שכבו עם הנשים בפתח אוהל מועד, כי הם נאלצו להתעכב שם הרבה ימים, ולא היו שם סידורים ללינה נפרדת, ולכן הם נכשלו בעבירה.

• הבעיה בכל הפירושים האלה היא, שבשום מקום לא כתוב שבני-עלי השתהו מהקריב את הקרבנות שהביאו אליהם. הם נאשמים בעוונות אחרים – לא בעיכוב הקרבנות.

3. לכן נראה לי, שבני עלי לא באמת עשו את זה - זו היתה רק שמועה שבני ישראל הפיצו עליהם. גם בפסוק שלנו, לא נאמר שבני עלי שכבו עם נשים - נאמר רק שעלי שמע שבניו שכבו עם נשים. עלי היה זקן ועיוור, לא יכל לברר את האמת בעצמו, ולכן היה תלוי בשמועות.

ע"ע: החטאים של בני עלי