קוד: ביאור:שמואל א יד47 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שמואל א יד47-48: "וְשָׁאוּל לָכַד הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּלָּחֶם סָבִיב בְּכָל אֹיְבָיו: בְּמוֹאָב, וּבִבְנֵי עַמּוֹן, וּבֶאֱדוֹם, וּבְמַלְכֵי צוֹבָה, וּבַפְּלִשְׁתִּים; וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה -
יַרְשִׁיעַ. וַיַּעַשׂ חַיִל וַיַּךְ אֶת עֲמָלֵק, וַיַּצֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד שוסהו.
"
לכאורה נראה ששאול פתח במיתקפה כללית יזומה נגד כל אויבי ישראל. נלחם והצליח להושיע את ישראל.
אולם הבטוי ירשיע תמוה הוא. וכי מלחמות ישראל הן רשעות?!
1. יש שפירשו "ירשיע = יחריב ויבלבל
" (רד"ק);
2. יש שפירשו "ירשיע = מחייב ומכלה
" (מהר"י קרא);
3. ויש שפירשו שהמילה
ירשיע אינה מתארת את מעשה שאול
באויבים, אלא מתארת את מעשה האויבים בישראל. שאול היה נלחם בכל אויב שפנה
והרשיע לישראל: "רצונו לומר, שהוא היה נלחם בכל אשר יפנה,
שיעשה לו חמס (שירשיע נגד ישראל), וזהו אומרו בסוף: "ויצל את ישראל מיד
שוסהו". כי לא היה נלחם בהם, אם לא מפני היותם שוסים את ישראל ומרשיעים
כנגדם
" (רלב"ג).
לפי זה, מלחמותיו של שאול היו מלחמות הגנה בלבד - שאול אינו יוזם מלחמה, אלא רק מתגונן ומציל את ישראל מאויביו. במלחמה נגד הפלישתים במכמש, היוזם הוא יונתן. יונתן מכה את נציב
פלישתים, ורק אחר-כך שאול מצטרף:
שמואל א יג3: "וַיַּךְ יוֹנָתָן אֵת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר בְּגֶבַע, וַיִּשְׁמְעוּ פְּלִשְׁתִּים; וְשָׁאוּל תָּקַע בַּשּׁוֹפָר בְּכָל הָאָרֶץ לֵאמֹר יִשְׁמְעוּ הָעִבְרִים
". יונתן הוא שפותח במיתקפת יחיד נגד כל מחנה פלישתים:
שמואל א יד6: "וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו: 'לְכָה וְנַעְבְּרָה אֶל מַצַּב הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה, אוֹּלַי יַעֲשֶׂה ה' לָנוּ, כִּי אֵין לה' מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט'.
"
גם מלחמת עמלק איננה נפתחת ביזמת שאול. שמואל בא אל שאול ואומר (שמואל א טו1-3): "אתי
שלח ה' למשחך למלך על עמו על ישראל ועתה שמע לקול דברי ה'. כה אמר ה'
צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל אשר שם לו בדרך בעלתו ממצרים: עתה לך
והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד אשה
מעלל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור
".
שאול אינו יוזם מהלך לשחרור הארץ מעול פלשתים, והוא גם אינו מתעורר מעצמו למחות את עמלק, למרות ששתי מלחמות אלו הן מצות עשה בתורה: "אין
המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה, ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה
עממים [= מלחמה לכיבוש ארץ ישראל] ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא
עליהם
"
(רמב"ם הלכות מלכים ה א).
שאול פועל מתוך דחף ביטחוני קיומי ולא מתוך רצון להגשים יעוד וחזון נבואי. שאול בונה את יסודות מלכות ישראל, אך איננו שואף להשלים את תפקידה ויעודה.
מיסדי מדינת ישראל, קראו לצבא ישראל בשם: "צבא הגנה לישראל". עובדה זו מעוררת באופן אסוציאטיבי השואה בין מלכות שאול שהיא מלכות המכינה לקראת מלכות דוד, לבין המלכות שהתחדשה בזמננו, שאף היא הכנה למלכות הנצח של משיח בן דוד.