קוד: ביאור:שמואל א יח26 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שאול הציע לדוד שישא את בתו לאשה, ובתור "מוהר" (מתנת חתונה) יביא 100 ערלות פלשתים (פירוט). דוד ביצע את המשימה:
שמואל א יח 26: "ויגידו עבדיו לדוד את הדברים האלה, ויישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך,
ולא מלאו הימים. ויקם דוד וילך הוא ואנשיו, ויך בפלשתים מאתיים איש, ויבא דוד את עורלותיהם, וימלאום למלך להתחתן במלך; וייתן לו שאול את מיכל בתו לאישה.
"
מה משמעות הביטוי "ולא מלאו הימים"? ומה הוא בא ללמדנו בהקשרו?
הביטוי "
מלאו הימים " מופיע בדרך-כלל במשמעות של סיום תקופה ידועה או קבועה מראש, למשל "וימלאו ימיה ללדת
" (רבקה), "הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה
" (יעקב), "וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנוטים
" (יעקב), "ויימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור
", "עד יום מלאות ימי מילואיכם
" (אהרן ובניו), "עד מלאות ימי טוהרה
" (33 יום של יולדת), "עד מלאות הימים אשר יזיר לה'
" (נזיר), "ובמלאות הימים האלה
" (המשתה הראשון של אחשוורוש), "כמלאות ימי המצור
" (יחזקאל ה), וכנראה גם "כי מלאו ימיכם לטבוח
" (ירמיה כה).
אם זה הפירוש כאן, אז כנראה שאול קצב לדוד זמן להביא את "ערלות פלשתים
" אבל דוד הביא את הערלות עוד קודם.
הגיוני ששאול נתן לדוד כמה ימים לחשוב על ההצעה (לא מצפים לאדם שישיב להצעת 'שידוך' על המקום), אבל דוד כל כך רצה להביא '100 ערלות פלשתים' שהוא בכלל לא חשב על ההצעה - הוא מייד הלך להרוג פלשתים והביא את ערלותיהם עוד לפני שעברו הימים ששאול נתן לו. היה לו יותר חשוב להרוג פלשתים מאשר להתחתן עם בת המלך.
אמנם, לא כתוב בשום מקום ששאול קצב לדוד זמן. שאול רק אמר לדוד "אין חפץ למלך במוהר, כי במאה עורלות פלשתים, להינקם באויבי המלך
".
אבל אולי היה אצלם זמן קבוע לנקמה באויבים, שכן אם עובר יותר מדי זמן בין המעשה לבין הנקמה - זה כבר לא נראה כמו נקמה, ודוד היכה את הפלשתים עוד לפני הזמן הזה.
2. הביטוי "מלאו הימים" מופיע גם במשמעות של חיים ארוכים, למשל: "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך, את מספר ימיך אמלא
" (בברכות בפרשת משפטים), "כי ימלאו ימיך
" (דוד), "לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו, כי הנער בן מאה שנה ימות, והחוטא בן מאה שנה יקולל
" (ישעיה סה).
3. הביטוי "מלאו הימים" מופיע גם במשמעות של לידה, כמו "וימלאו ימיה ללדת
". היה אפשר לפרש שהביטוי מתייחס למירב, והכוונה היא שמירב עדיין לא ילדה (לא מלאו ימיה ללדת), ולכן דוד לא ידע שהיא ניתנה לעדריאל המחולתי, ומכיוון ששאול גם אמר לו "בשתיים תתחתן בי היום
" - דוד חשב ששאול מתכוון לתת לו את שתי בנותיו - גם את מיכל וגם את מירב. זה נועד להסביר למה דוד הביא 200 ערלות פלשתים ולא 100: הוא הביא 100 עבור מיכל ו100 עבור מירב. הבעיה בפירוש הזה היא שע"פ התורה אסור לקחת "אישה אל אחותה
", ודוד בוודאי לא התכוון לעבור על איסור זה ולשאת שתי אחיות.